0
0
אתמול תקפה איראן את דיר א-זור, עיר סורית שבשליטת דאעש, באמצעות טילים לטווח קצר מסוג "זולפגאר". זוהי התפתחות אסטרטגית שאין להמעיט בערכה: לראשונה מאז סיום מלחמת איראן-עיראק (1988), שיגרה איראן טיל בליסטי.
מאת: גיא מעיין
פרויקט הטילים האיראני מסוכן לא פחות מפרויקט הגרעין. בכל הקשור לפיתוח נשק אטומי ישנן אמנות בינלאומיות וגופי פיקוח, שגם אם מלאכתם אינה נעשית בחריצות, יש בהם בכדי לעכב את ייצור הפצצה או לפחות להרתיע באמצעות סנקציות את המשך פיתוחה, כפי שכבר ראינו בעבד.
העניינים שונים בכל הקשור לפרויקט הטילים האיראני. הסכם הגרעין לא הטיל הגבלות כלשהן על ייצור והחזקה של טילים בליסטיים, למרות שפרוייקט הטילים היווה עילה להטלה של סנקציות כלפי איראן. ממשל אובמה הגיע ככל הנראה להבנה חשאית עם טהרן להשעות את ייצור הטילים לטווח העולה על 2,000 ק"מ, קרי אמצעי לחימה העלולים לסכן את אירופה. הבנה זו, גם אם נתייחס אליה ברצינות, מעניקה לאיראנים אישור להכיל את ייצור ופיתוח הטיל "שיהאב 3", בעל טווח של כ-2,100 ק"מ . משמעות הדבר – חשיפתן של סעודיה, מדינות המפרץ, תורכיה ואפילו של מצרים לאיומי הזרוע הארוכה של תעשיית הנשק השיעית.
רדיוס טיל שיהאב 3 (מקור ויקפדיה)
המשטר באיראן לא הסתיר את כוונותיו ביחס לטילים אלו. ד"ר חסן עבאסי, תיאורטיקן של המודיעין של משמרות המהפכה וראש המרכז לעיונים דוקטרינריים לביטחון לאומי מחוץ לגבולות איראן של משמרות המהפכה, אמר ב-2004:
"חזית הכפירה העולמית היא חזית נגד אללה והמוסלמים ועלינו לעשות שימוש בכל מה שמצוי בידינו כדי להכות בחזית הזו, באמצעות פעולות ההתאבדות שלנו או באמצעות הטילים שלנו." (אל-שרק אל-אוסט, 28.5.2004).
*****
על החשיבות שמייחס המשטר האיראני לפרויקט הטילים ניתן לעמוד באמצעות הצגתם לציבור. אלה מוצגים האירועים חגיגיים, הקשורים למאורעות מרכזיים ברפובליקה האיסלאמית, כביטוי לעוצמתה וליכולותיה. כך, נחשף טיל הזולפגאר במצעד חגיגי שנערך לרגל "שבוע ההגנה הקדושה" בספטמבר 2016, שבוע הזיכרון למלחמת איראן-עיראק (1980 – 1988).
מאז 1988, נעשה שימוש מבצעים בטילים איראניים לטווח קצר בלבד, וגם זאת על ידי בני חסותם של האיאתולות. היומון הכוויתי אל-ג'רידה דיווח ב-11.3.2017 מפי אחד מעוזריו של מוחמד עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה של איראן, כי איראן הקימה מפעלים לייצור טילים ונשק אחר בלבנון ומסרה אותם לאחרונה לניהולו ופיקוחו של חיזבאללה. במהלך המלחמה בסוריה היו דיווחים רבים של תקיפות בטילים לטווח קצר מצד חיזבאללה כנגד מטרות סוניות בסוריה.
השימוש המפורסם ביותר בטילים שיעיים התרחש באוקטובר 2016, כשהמורדים החות'ים בתימן תקפו יעדים באזור העיר מכה. לפחות טיל אחד יורט ע"י סוללת פטריוט שהוצבה בסעודיה, ולא נגרם נזק ליעדים סעודיים. הממשל בריאד הזדרז לטעון כי מדובר בהתקפה על העיר הקדושה לאיסלאם, אם כי החות'ים הבהירו כי היעד היה שדה תעופה המרוחק ממנה בעשרות קילומטרים.
הסעודים יירטו כעשרה טילים נוספים ששיגרו החות'ים לעבר מטרות של כוחות הקואליציה נגד תימן.
*****
לאור כל זאת ניתן לומר כי שיגור טילי ה"זולפגאר" וה"גיאם" הוא חציית רוביקון. לראשונה מאז כ-30 שנה, שיגרה איראן בעצמה טילים על מטרות סוניות, ולא הסתפקה במיליציות אלו או אחרות הסרות למשמעתה. יש בכך להאיר נורות אזהרה רבות בריאד, באנקרה ובירושלים, הנתונות בעימות זה או אחר עם הרפובליקה האיסלאמית או מי משליחיה.
*****
במישור האופרטיבי: נראה כי מדובר בהפעלה מוצלחת "רטובה". הטילים עברו מרחק לא מבוטל, כ-600 ק"מ ופגעו ביעדיהם. בכך נראה כי הצהרותיה אל איראן על "משק מדויק" אינן מן השפה ולחוץ, ויש בידיה את האמצעים להגן על אינטרסים שלה, גם ממרחק גדול.
*****
במישור האזורי: מדובר באיתות ברור כלפי סעודיה ומדינות המפרץ, המצויים במצב רוח לוחמני ותוקפני כלפי מדינת האיאתולות. איראן אינה "נמר של נייר" ויש בידיה יכולות השמורות למעצמה אזורית חזקה. למרות הקמפיין האנטי-איראני המתגבר מאז בחירתו של טראמפ לנשיא, איראן עומדת על שלה ולא תיכנע בפני לחץ של מילים, קשות ככל שתהיינה.
*****
במישור הגלובלי: טילי ה-"זולפגאר" הם רב-תכליתיים, היינו כאלה המסוגלים לשאת ראשי קרב לא-קונבנציונליים. גם אם הסכם הגרעין משהה פיתוח של פצצות אטום, הרי בבוא העת, לכשיפקע תוקפו, יהיה בידי טהרן את האמצעים לשגר את נשק יום הדין לכל נקודה בחצי האי ערב, בסהר הפורה ובמצרים.
*****
במישור הדתי: "זולפגאר" הוא השם הפרסי ל"ד'ו אל-פקאר", החרב האגדית "מפצחת החוליות", שהעניק המלאך גבריאל לנביא מוחמד, שמסר אותה לבן דודו עלי בן אבו טאלב, מייסד השיעה. על פי המסורת השיעית, החרב עברה מעלי לבניו חסן וחוסיין, ומהם – אל 12 אבות השיעה (האימאמים). כאשר האימאם ה-12 נעלם (ה"אימאם הנסתר"), הסתתרה החרב יחד עמו, והיא עתידה לשוב לכשתסתיים "תקופת ההעלמות". או-אז ישוב האימאם, הפעם בתור ה"מהדי", או המשיח, אשר יניף את ד'ו אל-פקאר שתכה באויבי השיעים עד כלותם ועד ניצחונו הסופי של בית עלי. במילים אחרות: שימוש בטיל הנושא את שם החרב המיתולוגית הוא פרק נוסף בחזית המאבק ההיסטורי בין הסונה והשיעה, שבהחלט לא נאמרה בו עדיין המילה האחרונה.
*****
איראן מנסה לקנות הגמוניה במזרח התיכון, והיא מנצלת את הפיצול והמחלוקות בין יריביה ואת המה שנראה לה כרפיון ידיים מצד מעצמות המערב לנוכח התעצמותה. כל עוד לא ישכילו הכוחות המרכזיים במזרח התיכון לזנוח את המחלוקות ביניהם ולהתאחד מולה, תמשיך האידיאולוגיה השיעית-רצחנית להלך אימים על המזרח התיכון כולו.
נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק
