0
0
בטור אותו כתבתי, שקראתי לו "עתיד בערפל – על הבידוד של קטאר ע"י טראמפ והציר הסוני", ערב המשבר של הציר הסוני עם קטאר (או יותר מדויק 3 ימים לפני פרוץ המשבר…), כתבתי על טור הדעה המשובח שמפרסם הפובליציסט, חסן חסן, אשר עושה חלוקה חדשה של מאזני הכוחות בעולם הסוני, כאשר בצד אחד הוא שם את הצד הפרוגרסיבי (זה שבעד הסכמי שלום עם ישראל) בראשות סעודיה, ירדן, מצרים, תוניסיה, בחריין, איחוד האמירויות אותן הוא מכנה הצד שמדיניות החוץ שלו מונחית על ידי התנגדות לעליית האסלאמיסטים. מהצד השני, שם נמצאת קטאר, תורכיה, האחים המוסלמים וארגון החמאס, אותם הוא מכנה הצד שמבקש לקדם את האינטרסים הזרים שלו באמצעות תמיכת האיסלאמיסטים.
*****
החלוקה הזאת באה לידי ביטוי במלוא עוזה, 3 ימים מאוחר יותר עם הצבת האולטימטום לקטאר, ואז כתבתי טור הנקרא: " המפץ הגדול במזה"ת החל – שלב הבא,שינוי הרכב הממשלה בישראל" (החלק של ישראל בהמשך למטה…) והתייחסתי לנפגעות המרכזיות מהמהלך לבידוד של הציר הפרוגרסיבי. כתבתי אז כי את המחיר תשלם (בעיקר) תנועת החמאס:
כבר בסיור של הנשיא טראמפ לפני כשבועיים, ובפני מנהיגי העולם הערבי -סוני , הכריז הנשיא על תנועת החמאס כ – "תנועת טרור". היה זה הצעד המקדים לשאר הצעדים שמגיעים לאחר מכן.
היום כבר החלו הגירושים של 6 בכירים מהחמאס מקטאר, ובהם:
סאלח אל-עארורי, שאחראי על הקמת חוליות צבאיות של חמאס בגדה המערבית, ומוסא דודין שפעל להכוונת פיגועים נגד יעדים ישראליים, הם שני חברי חמאס שנאלצו לעזוב את קטאר בהתאם לדרישתה.
החמאס חי מההקצבות של ממשלת קטאר, הפסקת התמיכה הכספית של קטאר, שנאמדת בלמעלה ממליארד דולר לאורך השנים, תביא לקריסה טוטלית של תנועת החמאס, הנמצאת במצוקה תקציבית קשה וחוסר יכולת לשלם משכורות למנגנון או לממן את הפקת מים והחשמל.
התוצאה של ניתוק הצינור הכלכלי יכול להביא לסוג של העברת שילטון או שיתוף פעולה במסגרת ממשלה עם תנועת הפת"ח.
והנה היום (ו'), מדווח אבי יששכרוב באתר וואלה כי :
" מוחמד דחלאן הציע לחמאס ולקהיר הצעה מפתה, שלפיה תוקם תחנת כוח במצרים סמוך לרצועת עזה, ומעבר רפיח ייפתח בפיקוח גוף ביטחוני חדש" וכי:
"תחנת כוח שתיבנה בצד המצרי ותספק חשמל לכל רצועת עזה בהשקעה של 150 מיליון דולר, פתיחת מעבר רפיח באופן קבוע תחת פיקוח של גוף ביטחוני חדש (נוסח רשות המעברים) וכניסת סחורות לרצועת עזה ממצרים."
כל זאת יעשה במסגרת מתווה שבמסגרתו:
" דחלאן, שאמור לשוב למרכז הזירה הפוליטית העזתית הפלסטינית, כמושיע הגדול של רצועת עזה. דחלאן ואנשיו יהיו האחראים לטיפול בקשרי החוץ של רצועת עזה מול מצרים וביחסים מול הקהילה הבינלאומית."
או בעברית פשוטה….שיתוף פעולה במסגרת ממשלה עם יציר תנועת הפת"ח, מוחמד דחלאן.
*****
המדובר באותו דחלאן שגזז כאות השפלה את זקניהם של בכירי החמאס ושלט ביד ברזל כראש הביטחון המסכל ברשות הפלסטינית.
אותו אחד, בחסות הציר הפרוגרסיבי, נשלח להיות מתווך חשוב בימים האחרונים בין מצרים לחמאס או במילים אחרות סנטה קלאוס.
למה?
כי הציר הפרוגרסיבי החליט שהוא יהיה ה – GO TO GUY, ולכן דאגה מצרים שבזכותו יותר מעבר להכנסה של עשרות משאיות סולר לרצועה, כדי לאפשר את אספקת החשמל לאחר ההחלטה של אבו – מאזן להפסיק ולהעביר תשלום לחברת החשמל הישראלית בגין הספקת החשמל ועל הדרך מגמדות עוד יותר את אבו-מאזן וההחלטות שהוא לוקח.
כעת, בחסות ההצעה להעברה של 150 מליון דולר תרומת איחוד האמירויות להקמת תחנת כח עצמאית שתפעל מדלקים מצריים, מתהדקת הלפיתה של הציר הפרוגרסיבי על צווארה של החמאס, המחייב אותה ובלית ברירה, לקבל את התכתיבים עליהם כתבתי בתחילת התהליך.
*****
זהו הצעד האחרון (עד כה) במסגרת מה שאני מכנה "התשלום במזומן ולפני הזמן" לישראל, שמעניקות המפרציות הפרוגרסיביות לדונלד טראמפ וכוללות בחבילה את :
- לאחר ההכרזה של טראמפ על החמאס כארגון טרור, על אדמה סעודית, בפני כל המדינות השותפות לציר, השווה עיתון הממסד הסעודי את חמאס לדאעש.
- סעיף 2 למסמך 13 העקרונות להפסקת החרם על קטאר דורש כי יש:
"לנתק את כל קשר עם ארגוני הטרור, ובדגש מיוחד על האחים המוסלמים, דאעש, אל קעידה, חמאס והחיזבאללה ובמקביל להכריז רשמית על גופים אלה כקבוצות טרור". - "תנועה עממית ספונטנית" מלמטה, שמקדמת דיונים בעד נורמליזציה וקידום מערכת יחסים עם ישראל , בצורה חופשית תחת ההאשטג – "סעודים בעד נורמליזציה".
- דיווחים על נורמלזציה ויחסים כלכלים, הפכו לדבר של שגרה, זה החל בפרסום בטיימס הלונדני על זה שהמהלך יחל בצעדים קטנים – למשל, להתיר לחברות ישראליות לפעול במפרץ הערבי (כיום הם מועברים לירדן ומשם בלי תגים לסעודיה ולמדינות המפרץ) , ולאפשר למטוסי אל על לטוס מעל סעודיה. זה המשיך בציטוט מראיון בעיתון גרמני עם הגנרל הסעודי בדימוס, אנוור אל-עשקי (Anwar Eshki), כי קיימת היתכנות ליחסים מבוססי אינטרסים בין ישראל לסעודיה והסתיים בציטוט הזה של הנשיא טראמפ.
ציוץ שלום במזהת מיום ה – 3.7.17
כל זה, כחלק מחזונו של הנשיא למזה"ת חדש, עליו כתבתי כבר בפברואר, מיד לאחר ביקור נתניהו בוושינגטון, שיכלול הסכם רב ממדי ועם שותפים רבים.
זה לא מקרי, ששליחיו הקרובים ביותר של של טראמפ, חותנו (ג'ראד קושנר), עו"ד הפרטי (ג'ייסון גרינבלט) והשגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, יוצאים ובאים בתדירות הולכת וגוברת בימים האחרונים ומבשלים את מה שכינה טראמפ – "הדיל האולטימטיבי".
*****
כל זה מחזיר אותי למאמר שכתבתי ביום ה -5.6, ובו ציינתי כי יהיה חייב להתקיים שינוי הרכב הממשלה בישראל.
וכך נכתב:
האפקט הזה ישפיע על מרחב התימרון של הממשלה, ומכאן גם על הרכבה.
השאלה היא לא האם תשנה הממשלה את הרכבה , אלא מתי ועם מי?
זה נכון שהמועמדות של מפלגת העבודה, עם היו"ר החדש או הישן שלה, מיד לאחר הפריימריז, נראת כמעט כמו המובן מאליו.
אני לא שולל הפתעה מוקדמת יותר, עם החלטה של ציפי לבני וחברי תנועתה להוות "כח חלוץ" בכניסה לממשלה כשרת החוץ והאחראית על ניהול המו"מ על ההסכם האזורי.
ובכן, התחזית הפוליטית שנכתבה ב – 5.6, הפכה ביום ה – 17.6, לדווח בערוץ 10.
מפי מקורות שאושרו מצדה של לבני, נמסר כי ראש הממשלה הציע לציפי לבני את תפקיד שרת החוץ והממונה על המו"מ האזורי…..
*****
כל מי שעשה עסקים בבזאר של המזרח התיכון יודע שכמקבלים את הסחורה ביד אחת, צריך לפתוח את הארנק ביד השניה. אחרי שהפרוגרסיבים הקדימו ושילמו כדי למצוא חן בעיני טראמפ ולקנות את אמונו, מגיע כעת תורו של נתניהו.
*****
בין אם נתניהו הציע את התפקיד ללבני מתוך רצון כן ואמיתי לקידום המו"מ, ובין אם הוא עשה זאת כדי למשוך זמן, להוריד מהלחץ האמריקאי ולהראות שגם הוא יודע לתת ג'סטות, הרי שהשינוי בממשלה, נראה בשלב זה, כמשהו שיתקיים בזמן הקרוב והנראה לעין ,אולי מיד לאחר סיום הסיבוב השני בבחירות למפלגת המחנה הציוני.
אף אחד לא יודע באמת מה יש שם בשיחות של נתניהו עם טראמפ ושליחיו, והאם זה כולל הצעות שנתניהו לא יכול או לא רוצה לעמוד בהם ( ירושלים, זכות שיבה, המשך מתווה אוסלו), דבר אחד בטוח, הוא יהיה חייב להגדיל את בסיס הממשלה שלו.
וכנראה שהציטוטים של אביגדור ליברמן, אולי השותף סוד הגדול ביותר של נתניהו (לעת הזאת) לחדשות מוצ"ש בפני דנה וייס לא היו סתם מילים בעלמא, אלא יותר הכנה
של הציבור למהלך הבא של נתניהו.
*****
הסכם שכזה, שיכלול כניסת גופים מתונים לממשלה, יבוא ככל הנראה, צד בצד לסוג של מחווה גדולה עוד יותר ממה שניתנה עד עכשיו, וזאת במיוחד לאור שינוי הסדר ביורשי העצר ומינויו של הנסיך מוחמד אבן סלמאן. הנסיך מוחמד רואה את השינוי במאזן הכוחות האזורי לנוכח עלייתה של איראן השיעית, אויבתה העיקרית של סעודיה; הוא מבין כי חבל יהיה להתעלם מגורם רב-עוצמה כמו ישראל, העשויה לשמש בת ברית לציר ריאד-קהיר.
*****
אנו חיים בתקופה היסטורית, בה קצב ההתרחשויות כל כך מהיר, עד שאסור למצמץ מחשש להפסיד התפתחות בזירה העולמית….
נהנתם? מוזמנים לתת לנו לייק ולעקוב אחר קצרצרים בפייסבוק
[…] בלתי-מבוססת, שבעוד חודשיים/שבועיים/דקותיים יבשיל ה"דיל" האזורי של מדינות המפרץ בחסות טראמפ שיציע לי…, מהלך שאם נתניהו לא יטרפד אותו (ואני בספק אם הוא יעשה […]