מודעות פרסומת
נשיא אובמה, קרדיט - אתר הבית הלבן

על הדיל שנרקח במועצת הביטחון כנגד ישראל

0 0
Read Time:5 Minute, 16 Second

בפוסטים שכתבתי לאחרונה הסברתי על המשמעויות הקשות (שאותן עוד נרגיש היטב) באי הטלת הוטו של ארה"ב על ההחלטה 2234 של מועצת הביטחון שכללה בתוכה, במסגרת סעיף 6 להחלטה, קריאה לפעילות אקטיבית של בית הדין הפלילי ובכך הפעילה את הזיקה לפעילות ביהמ"ש בעניינו, אבל על זה כאמור כתבתי ומומלץ לקרוא בקישור. ההחלטה הקרובה, שאם אכן  תובא בפני מוע"ב וגם תתממש בפוסט הבא.

*********************

העיתון (העוין מאוד לישראל) אייריש טיימס, היה הראשון להוציא את מה שכולם חוששים ממנו בי- ם, תרחיש הבלהות, הארמגדון.

במהלך הימים האחרונים לכהונת ממשל אובמה, יביאו (להערכתי) שבדיה וצרפת, את ההסכמות שיתקבלו במסגרת ועידת פריז (המתוכננת ל – 15 בינואר) על החלטה להקמת 2 מדינות לשתי עמים  ב – 17 או 18 לינואר.

עד כאן ולכאורה הכל נפלא, גם נתניהו (וגם אבו מאזן) התחייבו להליך השלום שיסתיים (מתי שהוא) בשתי מדינות לשתי עמים. אז מה לא בסדר פה?

******************

ההחלטות באו"ם מתקבלות עפ"י מסגרת שיכולה לנוע מהכרזה, דרך גינוי ועד להחלטות מחייבות במסגרת מועצת הביטחון של האו"ם. כדי שהחלטה תתקבל היא צריכה להשיג רוב של 9 חברות (מתוך 15) במוע"ב, כאשר לחמשת החברות הקבועות (ארה"ב,רוסיה,סין,בריטניה וצרפת) שמורה הזכות להטלת ווטו שמונע את קבלת ההחלטה.

*****************

החשש הגדול, כי ההחלטה תתקבל במסגרת פרק 7 של האו"ם. מהו פרק 7 (שבקרוב אני מניח כל אזרח ישראלי ידקלם מתוך שינה..)?

מהו פרק 7 של האו"ם?

הכותרת של פרק 7 היא: "פעולה בנוגע לאיומים על השלום, הפרות של השלום ומעשי תוקפנות"

פרק 7 מסמיך את מועצת הביטחון לפעול ולאכוף את החלטותיה. סמכות הכוללת נקיטת צעדים כמו הטלת סנקציות, על-פי סעיף 41 למגילה, ואם צעדים אלו התגלו כבלתי-יעילים, גם שימוש בכוח הדרוש כדי להשיב על כנם את השלום והביטחון הבינלאומיים, כפי שמסמיך אותה סעיף 42 למגילה. לשם כך מחייב סעיף 43 את המדינות החברות באו"ם להעמיד לרשותה, על-פי קריאתה ובהתאם להסכמים, כוחות חמושים וסיוע אחר הנדרש לשמירת השלום והביטחון הבינלאומיים. חשוב להדגיש שעד היום, מעולם לא עסק גינוי נגד ישראל תחת פרק 7.

***************

לכל חובבי תאורית ה -"אום שמום", אפנה את הקוראים כדי להבין מהי החלטה מבוססת על פרק 7,  להחלטה 1737 של האו"ם, להטלת הסנקציות הכלכליות על איראן בשנת 2006 שהביאו לחרבונה של הכלכלה האיראנית ולבסוף גרמה לאיראן לחתום על הסכם לעצירת פיתוח הנשק הגרעיני.

**************

מזכיר המדינה קרי, פרס את החזון שלו במשך שעה ורבע לעניין השלום בין ישראל לפלסטין – הנאום המלא פה:

********************

מיד לאחר הנאום התקבלה החותמת (בשלב זה עדיין לכאורה) כי המהלך יוצא אל הדרך , כאשר החזון יוצג בוועדת פריז, ואז ימוסגר להחלטה עפ"י פרק 7, כאמור ככל הנראה ע"י שבדיה וצרפת  יוצבו בחזית עם ההחלטה  וארה"ב תמנע פעם נוספת מקבלת ההחלטה  (ותמנע מהטלת וטו).

*******************

מה חלקם של השחקנים בזירה? ומה הם ייעשו?

*******************

ישראל:

נתניהו רמז לאחרונה על תרחיש הארמגדון בכנס שגרירים של משרד החוץ:

 "ועידת פריז היא ועידת סרק, אבל יש סימנים שינסו להפוך החלטות שיתקבלו שם להחלטה נוספת במועצת הביטחון, זה כבר לא סרק. והסימנים הללו הם לא מעטים. לכן המאמץ הראשון שאנחנו עסוקים בו כרגע זה למנוע החלטת או"ם נוספת, החלטה נוספת של מועצת הביטחון וכן למנוע גם החלטת קוורטט. משקיעים בזה מאמץ מדיני גדול וזה גם צריך להיות המאמץ העיקרי שלכם בימים הקרובים. זה לא ייקח הרבה זמן אבל זה יעסיק אותנו בשבועיים הקרובים וצריך להצליח. זה הדבר החשוב ביותר, המיידי".

*******************

ארה"ב:

כתבתי טור מיוחד על התגובות מיד לאחר ההחלטה, אולם מאז נוספו לא מעט התבטאויות ואף החלטות רשמיות בעניין.

הנשיא הנבחר  טראמפ, בשורה של ציוצים התבטא חריפות נגד המהלך ואף הזהיר מההשלכות של מעשה של האו"ם ואף העלה ציוץ: "אי אפשר להמשיך ביחס המנוכר והלא מכבד הזה שלנו כלפי ישראל,אבל לא עוד! 

זה התחיל בעסקה עם איראן ועכשיו עניין האו"ם. ישראל הישארי חזקה, ה – 20.1 (מועד כניסתו לתפקיד ק.ב) קרוב!

 

במסיבת עיתונאים שנערכה מחוץ למלון שלו בפלורידה, יחד עם האמרגן דון קינג צוטט טראמפ בעניין ישראל –" אני חזק מאוד בעניין ישראל. האו"ם לא פותר בעיות הוא יוצר בעיות" וגם "20 החלטות נגד ישראל זה לא מאוזן".

בתאריך ה – 5.1.16, התקבלה החלטה בבית הנבחרים, ביוזמתו של יו"ר ועדת החוץ של הקונגרס, הרפובליקני  אד רויס, המגנה את ההחלטה של האו"ם ואת הממשל האמריקאי בשם ההחלטה שלא להטיל וטו. לצד הודעות הגינוי לשותפים למהלך מצאה ההחלטה להזהיר את האו"ם מפני מסגור החלטת פריז

5. Passing H. Res. 11 is critical to helping prevent additional U.N. resolutions that damage Israel. 

  • Prime Minister Netanyahu is warning that the upcoming Paris conference could lead to another one-sided U.N. Security Council resolution.
  • H. Res. 11 makes clear that any future measures taken by international or outside organizations to hurt Israel or impose ‘solutions’ on the Israeli-Palestinian conflict will weaken U.S. support for those organizations.

    ***********

    רוסיה

לאחר הנאום של קרי, בהודעה רשמית של משרד החוץ הרוסי, נמסר כי לברוב התקשר לנזוף במזכיר המדינה קרי וצוטט כמי שאומר: " הניסיון הזה של מאבקים פנימיים בין דמוקרטים לרפובליקנים באמצעות מועצת הביטחון יזיק לפתרון".

סרגיי לברוב, קרדיט – kremlin.ru

רוסיה אומנם לא תטיל ווטו , אבל גם הימנעות תחשב כהישג משמעותי לדיפלומטיה הישראלית וזה בהחלט בהישג יד.

************

בריטניה

דובר ממשלת בריטניה צוטט כאומר שבריטניה לא מאמינה בפתרונות חד צדדים ובמיוחד לא בתקיפה של שותפה כמו ישראל ואנו מאמינים כי רק מו"מ בין המדינות בצורה ישירה ובעזרה בינ"ל תועיל לתהליך השלום:

“We do not believe that the way to negotiate peace is by focusing on only one issue, in this cases the construction of settlements, when clearly the conflict between the Israelis and Palestinians is so deeply complex. And we do not believe that it is appropriate to attack the composition of the democratically-elected government of an ally. The Government believes that negotiations will only succeed when they are conducted between the two parties, supported by the international community.”

הצהרה שכזו יכולה להתפרש כאזהרה לאמריקאים כי במקרה והממשל האמריקאי יביא את הצהרת פריז למוע"ב הבריטים לא רק שלא יתנגדו , אלא אף אולי יטילו וטו על החלטה שכזו.

************

לסיכום:

החשש להבאת החלטה מתוקף סעיף 7 ריאלית. תרחיש שכזה יהיה לא פחות מתסריט בלהות למדינת ישראל. כותב שורות אלה מקווה כי ההתגייסות הבינ"ל והשכל הישר יכריעו בסופו של דבר שלא לעשות שימוש בפרק 7 בהקשר לפתרון קבע.

About Post Author

קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
מודעות פרסומת

About קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

השאר תגובה