0
0
ערב כניסתה של השנה החדשה, שנת התשע"ט, מביא לכם פורטל קצרצרים את הפרמטרים החיובים מהשנה החולפת והתחזיות שיאפיינו את השנה הקרובה לטובה. אז בואו ונניח לרגע את שריון המחוספסות הישראלי ונתענג מהעובדות. מאמר חגיגי במיוחד שירחיב לכם את הלב.
שנה טובה
השנה בה תחל זרימת הכסף מתמלוגי האנרגיה למשק הישראלי:
בשנת 2014, העבירה הכנסת את חוק " קרן תמלוגי הגז של מדינת ישראל" שבבסיסו ההקמה של "הקרן לאזרחי ישראל". בחוק נקבע כי הכספים שילכו לקופת "הקרן לאזרחי ישראל" יגיעו מ"מס על רווחי יתר", שישלמו בעלי הזכיינים על מאגרי הגז רק מ-2017. עד עכשיו שילמו בעלי המאגרים רק תמלוגים של 12% מהרווחים שהלכו ישירות לקופת המדינה. הם קיבלו את ההנחה הזאת כדי שיוכלו להחזיר לעצמם את ההשקעה בפיתוח המאגרים. מסיבה זו בעלי מאגר "תמר" עדיין פטורים מתשלום מס חברות, שגם אותו הם ישלמו בעתיד ישירות לקופת המדינה. אבל כשהזכיינים יגיעו להחזר הוצאות של 250% ייכנס לתוקף ה"מס על רווחי יתר", שיועבר ל"קרן לאזרחי ישראל". ב-2016 קבע החשב הכללי של מדינת ישראל כי קרן תמלוגי הגז, הנפט והמחצבים תתחיל לפעול, לאחר שיצטברו בה יותר ממיליארד שקל. המועד הזה מתקרב במהירות: בסוף 2017 הסתכמו הסכומים שהצטברו בקרן לכ-800 מיליון שקל – רובם המכריע מאגרות ומתמלוגי הגז טבעי ממאגר תמר.
חיפוש גז לחופי ישראל,צילם-רן ארדה, מקור – ויקפדיה
אשר על כן, במהלך חודש אפריל השנה, פרסם משרד האוצר ועדת האיתור שהזמינה מנהלי השקעות, מומחי פיננסים, מומחי משפט ומדעי הרוח המבטיחים והמובילים במשק להגיש מועמדות לנהל את קרן תמלוגי הגז של מדינת ישראל, שתחל לפעול במהלך התשע"ט. עפ"י צפי של משרד האוצר, בין השנים 2018-2022, סכום של 10.8 מליארד דולר, מהם כ – 25 מליארד ש"ח לתקציב המדינה ועוד 14.43 מליארד ש"ח לקרן שתשקיע באופן שמרני יחסית בחו"ל, בכדי להימנע מה-"המחלה ההולנדית" (מונח שנוצר בעקבות ייצוא נפט וגז בכמות גדולה באופן יחסי מהולנד בשנות ה-60, שהוביל לייסוף המטבע המקומי ולפגיעה קשה בתעשייה. כשנגמרו משאבי הטבע הזמניים, הולנד נכנסה לבעיה כלכלית קשה) ובכדי לשמר את ההון גם לדורות הבאים.
התיירות לישראל
במחצית הראשונה של 2018 נכנסו לישראל כ-2.1 מיליון תיירים, המשקפים עלייה של 19% לעומת התקופה המקבילה ב-2017, אז הגיעו לישראל 1.74 מיליון תיירים. ביחס לחצי הראשון של 2016, מדובר בעלייה גדולה אף יותר – 26%. סה"כ ההכנסות מתיירות נאמדות ב-12 מיליארד שקלים. בין היתר, הגידול המרשים במספר הנכנסים לישראל, נובעת משיווק אגרסיבי של העיר אילת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכניסות דרך שדה התעופה עובדה. בחודש יוני הגיעו לעיר הדרומית דרך 63 אלף תיירים – זינוק של 73% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
סך הכל מדובר בהכנסות של כ-20 מליארד ש"ח מתיירות נכנסת במהלך שנת 2018.
הגידול החד בתיירות לאילת מוסבר בין השאר במדיניות משרד התיירות שמסבסד טיסות לשדה התעופה עובדה. במסגרת זו החברות אייר אירופה הספרדית תקיים טיסות ישירות ממדריד לשדה, אדלווייס השוויצרית תטוס ישירות מציריך ולופטהנזה הגרמנית תקיים טיסות ישירות ממינכן.
אבל השיא האמיתי עוד לפנינו…
שדה התעופה ע"ש רמון, שנחנך בחודש שעבר, וצפוי לפתוח את שעריו בחודשים הקרובים, יהווה שדה התעופה השני בגודלו במדינה. נמל התעופה משתרע על כ-3,500 דונם וממוקם שעה נסיעה מאילת. הוא ישמש לטיסות בינלאומיות ופנים-ארציות ויהיה השני בגודלו בישראל אחרי נתב"ג. השדה נבנה בהשקעה של 1.8 מיליארד שקל וצפוי לשרת כ-2 מיליון נוסעים בשנה.
ההקמה של שדה התעופה רמון, תסייע גם לפיתוח תשתיות התיירות ולאחר 15 שנות קיפאון – החל גל בניית בתי מלון באילת.
מצב האיתנות הכלכלית של המשק הישראלי
המשק הישראלי, הצליח במהלך השנה האחרונה לכבוש שיאים חדשים בכל הקשור למדדים כלכליים חיובים.
ל–11 מדינות בלבד יש את דירוג האשראי המושלם AAA. לעוד 17 מדינות יש דירוג אשראי ברמה אחת מתחת לכך, AA. בסך הכל 28 מדינות נמצאות בפסגת הניהול הפיננסי העולמי, והחל באוגוסט האחרון ישראל היא אחת מהן. זה הזמן להניח את הציניות בצד ולטפוח לעצמנו על השכם: העלאת דירוג האשראי של ישראל לרמת AA מינוס על ידי חברת הדירוג סטנדרד אנד פור'ס (S&P), היא תעודת הצטיינות מהעולם, שישראל מקבלת בזכות ולא בחסד. מדובר בהישג מדהים.
לגבי המדדים הכלכלים של המשק, הרי שגם קרן המטבע הבינלאומית פרסמה בחודש אפריל את התחזית הכלכלית העולמית המעודכנת שלה. הקרן אופטימית בעניין כלכלת ישראל ולפיה המשק הישראלי צפוי לצמוח ב־3.3% ב־2018 וב־3.5% ב־2019. תחזית הקרן צופה כי האינפלציה בשנה הנוכחית בישראל אמורה לעלות לשיעור של 0.7%, לעומת 0.2% ב־2017. בשנת 2019 האינפלציה תעלה לרמה של 1.3%. לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג לנפש בישראל עמד בשנת התשע"ח על 34 אלף דולר, הוא גדול מהתמ"ג לנפש בספרד ודרום קוריאה (בשתיהן כ-33 אלף דולר) וקרוב לתמ"ג לנפש באיטליה – 35 אלף דולר ובניו-זילנד – 36 אלף דולר.
הנתונים החייבים הללו, עומדים במהופך לנקודת המבט של המשק האיראני, המאתגר את המשק הישראלי כאיום המיידי, וזה של המשק התורכי, שלמרות שהוא חלק מברית נאט"ו, וביחסים שלום עם ישראל, יכול להוות בעיה עתידית לישראל.
באיראן, איבד שער הריאל מעל 70% מערכו בשנה האחרונה. רק בשלושת הימים האחרונים, איבד המטבע כ – 15% מערכו ועומד על כ- 125,000 ריאל לדולר.
שער הריאל
הסחרור במטבע נובע בעיקר כתוצאה מהסנקציות אותם הטיל הנשיא טראמפ במהלך חודש אפריל, שה-"מנה" הראשונה הגיעה במהלך חודש אוגוסט, והשנייה עוד לפנינו, ותכנס באופן אפקטיבי במהלך חודש נובמבר. גם טורקיה נמצאת תחת ריסוק כלכלי מתמשך, ושם בחודש יולי נמדדה אינפלציה של 17%,שיא של 15 שנים. כאשר הלירה הטורקית מאבדת מערכה למעלה מ – 40% מערכה מאז תחילת השנה.
מדד הלירה הטורקית בשנה החרונה
היצירתיות של המשק הישראלי
המשק הישראלי מוביל את העולם בחדשנות ויצירתיות. רק במהלך חודש אוגוסט החולף, דיווחה העיתונות על אקזיט הענק של קולרצ'יפ מקרית טבעון, המייצרת רכיבי תקשורת אופטית במליארד ש"ח. רק יומיים לפני כן, נסגרה עסקת מכירת סודה סטרים מב"ש לידי תאגיד פפסיקו בעלות של 3.2 מליארד דולר, תוך התחייבות מעשית להשארת המפעל בישראל ב-15 השנים הקרובות. מוקדם יותר בחודש יולי, נרשמו האקזיטים בשווי של 800 מליון דולר של חברת דאטורמה, של חברת הסייבר סולבייט שנמכרה ב – 100 מליון דולר והודעה של פייסבוק הודיעה על רכישתה של חברת Redkix הישראלית. סכום העסקה לא פורסם, אך מוערך בכ-100 מיליון דולר.
זאת ועוד, לפי דו"ח IVC ZAG, גייסו סטארט-אפים בישראל 1.61 מיליארד דולר ברבעון השני, בראשם Landa Digital Printing – שגייסה 300 מיליון דולר בעסקת ענק. חברות ההייטק גייסו סכום שיא של 3.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2018; גם בניכוי עסקת לנדא, הסכום גדול יותר מסך הגיוסים השנתיים בין 2010 ל-2013, והגדול ביותר מתחילת העשור.
אז בסוף בסוף אולי לא כל כך נורא פה כמו שחושבים?
בשם צוות הכותבים אנחנו מבקשים לאחל לקהל קוריאנו ולכל בית ישראל חג שמח ושנה טובה!
נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר
