לפני 24 שעות, העלתי את הסרטון הקשה שהכינה קבוצה בשם "כוחנו באחדותנו עדכונים" סרטון מחאה במסגרתו צעירים וצעירות ממוצא אתיופי, מספרים כי הם חוששים להיות ה-"קורבן הבא" של משטרת ישראל ו- "די לרצוח אותנו".
את הפוסט והווידאו ניתן לראות פה.
אומר מיד, מטרת הטור הזה לא לעסוק במחאה של יוצאי העדה כנגד המשטרה, מי צודק ומה היא כמות הכח הלגיטימית או לא לגיטימית לפעולתה של המשטרה. תחת זאת יעסוק הטור אך ורק בהשתלבות הסרטון כחתיכת הפאזל החסרה של הכוחות "הפרוגרסיביים" באמריקה והדמוניזציה שנעשית לישראל בקרב חוגים אלה.
הגישה או הנרטיב, כי ישראל היא מדינה הקוליניאליסטית האחרונה שנותרה במערב, פצע בלב המזרח התיכון, זכר להסכמי סייקס-פייקו בה חילקו מעצמות העולם את השטחים מעבר לים, ידועה ומוכרת.
לפני שנצלול לתוך המאמר, אני ממליץ בחום לראות את המסע שעשה הבלוגר רודי רוכמן (RUDI ROCHMAN) לקמפוסים הליברליים של מערב ארה"ב ולשמוע מקרוב מה חושבים היום בקמפוסים בארה"ב.
הגישה כי ישראל היא קולוניאליסטית או אימפריאליסטית, נטועה עמוק בספרות ובמחקר בן זמננו של מרצים וניתן להתרשם בדוגמאות (אם ממש מתעקשים..) בחיפוש בגוגל סקולר את המינוח – Israel Colonialism שמניב מעל 100,000 תוצאות של מאמרים.
כיצד בעצם מתקיים קולוניאליזם?
בספרו Colonialism מציע יורגן אוסטרהמל ( Osterhammel ) את ההגדרה הזאת :
קולוניאליזם הוא יחסי שליטה בין רוב מקומי ( או רוב שהובא לאזור מסוים בכוח ) ובין מיעוט של פולשים זרים. ההחלטות היסודיות שמשפיעות על חיי העמים הנשלטים נקבעות ומיושמות על ידי השליטים הקולוניאלים כדי להשיג אינטרסים שנקבעים לרוב במטרופולין רחוק. בעודם דוחים פשרות תרבותיות עם האוכלוסיות הנשלטות, השליטים הקולוניאלים משוכנעים בעליונותם ובזכותם לשלוט.
אם ננסה בעצם לפרק את המשוואה של אוסטרהמל, עפ"י הנרטיב של התפיסה העומדת מאחורי התקיימותה של ישראל כקולוניה מערבית, הרי שבעצם החלק הראשון של המשוואה, בחסות בריטניה, הובא לכאן מיעוט זר, שעשה כל מאמץ לדחות פשרות תרבותיות עם האוכלוסייה המקומית הנשלטת תוך שהוא מנשל אותם מכל הזכויות בשם הרצון לשלוט במקומיים (Native).
הבעיה היא שהתאוריה איננה מתיישבת עם המציאות והעובדות שבשטח.
ראשית, העם היהודי מקיים התיישבות יהודית בכל רחבי ארץ ישראל לאורך 2000 שנות גלות בעכו , פקיעין, טבריה וציפורי, הישוב היהודי בחברון ועוד…
מכאן ניתן ללמוד כי אין המדובר ב-"מיעוט של פולשים זרים" כי אם בתושבי הארץ ששבו למולדתם.
שנית, הקמתה של המדינה שנעשתה עפ"י כל ההסדרים הבינ"ל ואושרה כחוק על ידם נעשתה על בסיס הצ'רטר שהמדינה תהיה יהודית ודמוקרטית, כזו שהוגדרה במגילת העצמאות ש: "תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת".
מכאן שגם נושא של "נישול הזכויות בשם הרצון לשלוט במקומיים", איננו תקף בהתאמה להגדרה של קולניאליזם.
אבל לאחרונה, נעשה שימוש אינטנסיבי בטיעון כי מדינת ישראל מביאה את ה – "שחורים" לישראל, כשם שמדינות קולוניאליסטיות יבאו שחורים בכדי לנצל אותם לעבודות דחק, בתת-תנאים, תוך כדי אפליה לרעה של אותם אנשים וכחלק מהתרבות הקלאסית של שליטות ה – White Supremesist, או בעברית שלטון האדם הלבן והגזעני.
הנרטיב הפרוגרסיבי הזה, הצית בשנים האחרונות את קידום התנועה של BLM, או Black Live Matters.
בארה"ב, התנועה מקדמת רעיונות ושיח הדורש לשלם פיצויים בגין העבדות של אותם עבדים שחורים מאפריקה עוד מלפני 400 שנה, ולאחרונה הפכה הסוגיה אף לנושא משמעותי שמקדמים מועמדים דמוקרטים רבים המתמודדים לנשיאות, כמובא בקטע הבא.
אבל, המקרה של הבאת יהדות אתיופיה בגלי העליה שהחלו במבצע משה בשנת 1985 באמצעות רכבת אווירית שתופעלה ע"י המוסד הישראלי , ולימים מבצע שלמה בשנת 1991 באמצעות חיל האוויר הישראלי, ולאחר מכן המשך העליה בצורה מאורגנת, כלל איננו דומה לשימוש הנרחב שעשו חברות קולוניאליסטיות באירופה, אמריקה ובמקומות אחרים בעולם.
למעשה, היה זה הרמטכ"ל של צבא ארה"ב בזמן מבצע שלמה, קולין פאוול, שהיטיב לתאר את הנסיבות של הבאתם של יהדות אתיופיה:
"14,000 אלף יהודים אתיופים שהוטסו לישראל ב – 24 שעות, היא הפעם היחידה בהיסטוריה, שאנשים בעלי עור שחור, שהובאו ממדינה אחת לאחרת, כדי להיות אזרחים שווים".
Colin Powell, chairman of the US Joint Chiefs of Staff in 1991 when Israel airlifted 14,000 Ethiopian Jews to Israel in 24 hours, remarked that this was the only time in world history in which people with black skin were brought from one country to another in order to be citizens and free
אבל כאמור הרוח ה – "פרוגרסיבית" רק מחפשת למצוא בכל מקום את השיוויון בין הקולניאליזם המתקיים בישראל למדינות אחרות בהן הוא אכן היה פעיל.
ככה למשל מצייצת חברת הקונגרס ממוצא פלסטיני, הגב' ראשידה טאליב את הציוץ הבא:
ציוץ של ראשידה טאליב
בציוץ האמור, מתייחסת טאליב וכורכת את הפלסטיניים (אפילו לא ערבי ישראל) יחד עם האתיופים, וקובעת כי: "המדיניות הגזענית של ישראל נועדה להוציא באור לא אנושי את הפלסטיניים והאתיופים".
גם חברתה לרביעיית ה – SQUED שהשתלטה על המפלגה הדמוקרטית, הגברת AOC, אמרה בראיון לרדיו את הדברים הבאים, ובדגש מיוחד על זה שבישראל מכוונים נגד יהודים של צבע (מינוח לבעלי גוון עור כהה):
“There are Ethiopian Jews, there are Latin American Jews. I mean, Puerto Rico, we have Sephardic Jews. I haven’t done a [DNA test with] 23andMe, but I wouldn’t be surprised if I was part Sephardic. In fact, my uncle did a genealogy and there’s a lot of stuff in my family history that points to the fact that we were Sephardic Jews that fled the Spanish Inquisition and ended up in the Caribbean
“That’s important because in Israel they are also targeting Jews of color,” she adde presumably a reference to accusations of discrimination there against Ethiopian immigrants and Mizrachi Jews
אבל לא רק פוליטיקאים כורכים יחד את הנושא הזה, גם אריאל גולד, מי שניסתה ללמוד באוניברסיטה העברית, למרות שבמסגרת חברותה בארגון ה – BDS הקיצוני CODE PINK, בחרה לעשות את הכריכה הזאת של "עליונות לבנה" וגזענות נגד פלסטינים ונגד פליטים אפריקאים.
ציוץ אריאל גולד
צאה וראה, כבר כיום, הנרטיב הפרוגרסיבי שהתחיל בארה"ב בניסיון של חיבור בין מוסלמים לשחורים באמריקה (ראו בהקשר זה פוסט שזיהה את התהליך עוד לפני כשנתיים הנושא את הכותרת: "הגיע זמנם של המוסלמים באמריקה להפוך לכח פוליטי כשאר המיעוטים") למינוף נגד ה-"עליונות הלבנה". את זה הם מנסים לעשות באמצעים שונים ומשונים, ומתוך הבנה כי יש לחבר לפוליטיקת הזהויות את המוסלמים והשחורים של אמריקה.
הקליפ הזה מתחילת הטור, שבו גברים ונשים ממוצא אתיופי אומרים כי הם חוששים לחייהם מהמשטרה, יהפוך לכלי תקיפה משוכלל של אותם גורמים המחפשים לערער את המבנה החברתי בישראל. הקליפ הקצר הזה, מהווה איל ניגוח וכהצדקה של הנרטיב שאותו מטפחים שונאי ישראל לפעול כנגדה.
האם זה רצונם האמיתי של מי שיצר את המחאה הזאת?
האם באמת הם רוצים לשמש ככלי בידי אלה המחפשים את שינוי וערעור המוסכמות החברתיות בארץ?
והאם באמת יש צורך "לייצא" את השיח הקשה והנוקב שיש לקיים בתוך החברה הישראלית פנימה על עניין אלימות משטרתית ו/או קליטה של בני אתיופיה בישראל, למטרת פרופגנדה תעמולתית כנגד מדינת ישראל?
לצערי, יש יותר שאלות מתשובות בשלב זה…
נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר.