מודעות פרסומת

מאמר חגיגי לראש השנה. מה המדדים בהם ישראל מובילה את ה – OECD?

0 0
Read Time:4 Minute, 9 Second

ערב כניסתה של שנת תשע"ח, מביא לכם פורטל קצרצרים את המדדים הבינ"ל בהם מובילה ישראל את ה – OECD  (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) ומכאן את העולם. המדדים שכל כולם מובנים לתוך מבט אל העתיד והפיכתה של ישראל למעצמה במרחב. אז נכון שביום – יום, זה סוג של "בון-טון" ישראלי לקטר על "המצב" ולהסביר עד כמה מדינת ישראל היא "פרטאצ'" או "אגם הדראעק", ולהתבייש במפעל הציוני המפואר שבנינו פה.
פעמיים בשנה, פעם אחת לפני יום העצמאות ( בטור שקראתי לו "עשר סיבות לגאווה ישראלית") ופעם אחת לפני ראש השנה, נניח לרגע את שריון המחוספסות הישראלי ונתענג מהעובדות. 
מאמר חגיגי במיוחד שירחיב לכם את הלב.

דור העתיד:

נתחיל עם הנתון שאולי הוא החשוב ביותר לשגשוגה של מדינה: שיעורי הפריון של החברה. עפ"י נתוני ה – OECD, האשה הישראלית מביאה לעולם ממוצע של 3.1 ילדים. המדובר ב-"קושאן" החשוב ביותר להבטחת העם היושב בציון. בשעה שבמדינות אחרות בעולם, מספרי הילודה מתרסקים ומהווים איום אמיתי וקיומי (ע"ע הנעשה בגרמניה) , הרי שעפ"י נתוני הלמ"ס בשנת 2015, עמד שיעור הפריון על 3.13 ילדים בממוצע לאישה, הרבה לפני הבאה בתור, מקסיקו עם ממוצע של 2.2 ילדים למשפחה.
****
בסוף 2015 חיו בישראל 2.798 מיליון ילדים (בני 17-0), שהם 33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם כ-1.996 מיליון ילדים יהודים (71.3% מכלל הילדים), 718 אלף ילדים ערבים (25.7%) ועוד 84 אלף ילדים (3.0%) שסווגו כאחרים (בלתי מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין ונוצרים לא ערבים).
*****
מדינת ישראל (בגרף המצורף,נתוני פריון 2014, מקור OECD) עומדת ללא כל מתחרים בממוצע לידות במשפחה , כאשר "מספר הקסם" לקיום החברה עומד על ממוצע של 2.1 ילדים במשפחה.

גרף פריון OECD


*****

כמות הסטודנטים

אחרי שדיברנו על הבטחת העתיד שאנחנו יוצרים פה, בואו נראה את רמת ההשבחה של הדור הצעיר וההכנה שלו לקראת אתגרי העתיד. כפי שניתן להתרשם מהגרף המצורף, כמות הסטודנטים הגדולה ביותר במדינות ה – OECD נמצא בישראל.

מספר סטודנטים, מקור OECD

111 סטודנטים, עפ"י האינדקס של ה – OECD, הביאו לישראל את ההובלה בתחום חשוב זה, הרבה יותר מאשר הממוצע של ה – OECD העומד על ציון 97. נתון זה הוא המפתח המרכזי ביכולת של אנשים צעירים להשביח את הידע שלהם ולהמשיך את המסורת של מדינה המפתחת את תעשיות הידע שלה.

*****

השקעת המדינה במחקר ופיתוח

מדינת ישראל מובילה עולמית בהשקעה של מחקר ופיתוח. כ- 4.2% מהתמ"ג מופנה למטרות של מחקר ופיתוח. ההשקעות הללו מניבות תוצאות בחזית של טכנולוגיות העילית, אותם לקחה על עצמה ישראל לפתח. 

הוצאה על מחקר ופיתוח, מקור OECD

ההשקעה הזאת, שכמעט כפולה מזו של שאר מדינות ה – OECD, מחזירה את עצמה כבר היום בריבית דריבית. ישראל דורגה במקום הראשון במדד החדשנות של בלומברג לשנת 2016 בקטגוריית ההשקעות במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (GDPP) ובקטגוריית ריכוז החוקרים, שמודדת את מספר החוקרים, כולל דוקטורנטים, שעוסקים במחקר ופיתוח ביחס לגודל האוכלוסייה. התוצר הנלווה של ההשקעה הזאת מציב את ישראל בחזית העולמית של רישום פטנטים, פיתוח תרופות ומחקרים קליניים, פיתוח תעשיות היי-טק, ושליטה במרחב הידע והמידע. בשנה שעברה (2016) קרנות הון סיכון השקיעו בישראל 4.5 מיליארד דולרים ומעל 80% מהמימון הגיע מחברות זרות ורבות מהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל החלו ברכישת חברות הזנק.ישראל ה – START UP NATION, השכילה לזהות ולפתח את נושא הסייבר, שהפכה את תעשיית הסייבר הישראלית, למנוע צמיחה המרכזי של המשק.

על פי הערכת מכון היצוא ומטה הסייבר הלאומי היקף יצוא טכנולוגיות הסייבר בשנת 2015 הסתכם בין 3.5 – 4 מיליארד דולר, שהם כ-5% מכלל שוק מוצרי האבטחה העולמי. בשנת 2014 הסתכם יצוא טכנולוגיות הסייבר בכ- 3 מיליארד דולר. 

ישראל במקום הראשון בעולם בחוקרים ביחס לכח העבודה 

בישראל יש 63,521 חוקרים (נכון לשנת 2015) במשרה מלאה, שהם 18 פר אלף עובדים, מקום ראשון ב-OECD בהפרש מרשים מהמקום השני (פינלנד)  וכפול מהממוצע. רוב החוקרים בישראל מעוסקים במגזר הפרטי כאשר פחות מ-10,000 באקדמיה וכ- 500 בממשלה, מה שמעיד על ישראל כמרכז מחקר ופיתוח בינ"ל בהשקעה של כסף זר בישראל.

דו"ח תחום מדע וטכנולוגיה של חוקרים – OECD

*****

ההשקעה של המדינה ובזמן בהתאמת המשק למעבר מתעשייה מבוססת "צווארון כחול" לתעשייה מבוססת ידע מוכיחה את עצמה גם בנתוני ה -"אבטלה הכרונית". ישראל תופסת את המקום הרביעי מהסוף במדד זה, מה שמוכיח כי המשק מצליח להציע מקומות עבודה במציאות משתנה שבה מקומות העבודה מחליפים טרטוריות ונעים ללא גבולות ממקום למקום בעולם.

שיעור מובטלים כרוניים,מקור – OECD

****

קצרצרים , כשמו כן הוא, כפיות מידע וידע בנושאים של פוליטיקה וחברה בארץ ובעולם. בפוסט זה, סקרנו בקצרה את המדדים בהם מובילה ישראל, המייצרים את הדפוס המבטיח לעתיד של העם היושב בציון. אתם מוזמנים להציץ בסרט הקצר ולראות חלק מאותם פירות ההשקעה שהוציא מקירבו המשק הישראלי בשנים האחרונות.

אז בסוף בסוף אולי לא כל כך נורא פה כמו שחושבים?

בשם צוות הכותבים אנחנו מבקשים לאחל לקהל קוריאנו  ולכל בית ישראל חג שמח ושנה טובה!

נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק.

 

 

 

About Post Author

קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
מודעות פרסומת

About קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

השאר תגובה