האם ראוי להגדיל את מספר חברי הכנסת?

ביום הקמת המדינה אוכלוסיית ישראל מנתה כ-806 אלף איש. היו אינספור ויכוחים סביב מספר חברים בכנסת הראשונה, כאשר ההצעות נעו בין 60 ל-160. בסופו של יום, נקבע כי מספרם של חברי הפרלמנט יעמוד על 120.

מדוע?

כביטוי לרציפות ההיסטורית של העם היהודי, היות ובכנסת הגדולה מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונת שמעון הצדיק ישבו 120 נציגים (כנראה).

מאז אוכלוסיית ישראל גדלה פי 10 ויותר, חווינו כמה עליות גדולות, נוצרו כאן קהילות, עדות, מגזרים חדשים. הלכה למעשה כנסת ישראל היום היא הפרלמנט הקטן ביותר מכל מדינות המערב, שיש בהן בית נבחרים המורכב מבית אחד (בלי חלוקה לתחתון ועליון). לא רוצה להעמיס עליכם ערימה של מספרים ונתונים, רק תביטו בתרשים המצורף.

בהקשר הזה הגדלת מספר חברי הכנסת תתאים את גודל הכנסת למציאות של ישראל 2017 ולפרקטיקה הבינלאומית, ותסייע להעניק ייצוג הולם יותר לקבוצות השונות בבית הנבחרים.

אוכלוסיה ומספר חברי פרלמנט, מקור – מכון ישראלי לדמוקרטיה

*****

יעילות

בואו נודה על האמת – הכנסת היום היא גוף שמתקשה למלא את תפקידו כנאות. מדוע? בכנסת יושבים 120 חברים. מתוכם כ-30 שרים וסגני שרים. מ-90 הנותרים תורידו ראשי המפלגות והסיעות, אשר עצם מעמדם ועיסוקם פחות מעורבים בעבודת החקיקה השוטפת. נוסף על כך, בכל רגע נתון כ-20 חברי כנסת נוספים נמצאים המשלחות בחו"ל, חולים וסתם נעדרים. בשורה תחתונה, אנו מקבלים כ-60 נבחרי ציבור, אשר עוסקים בפעילות שוטפת במשכן ורצים בין עשרות הוועדות, אשר ישיבותיהן לרוב מתקיימות במקביל.

אני נמצא לא מעט בוועדות, ותמיד רואה חברי הכנסת, אשר מגיעים לישיבה, נושאים נאום קצר (מצולם), מתנצלים ונעלמים לישיבה אחרת. במציאות הזאת לא ניתן לנהל הליך חקיקתי תקין, לא ניתן לפקח על עבודת הממשלה ולא ניתן לקדם רפורמות מהותיות באופן נכון ומעמיק. במקום זה, הכנסת מוצפת בחקיקה פרטית מיותרת ופופוליסטית, אשר משתקת את סדר היום של הוועדות הלא מועילות ממילא.

בהקשר אני אפילו מעדיף את הגדלת חברי הכנסת על "החוק הנורווגי". מדוע? מפני שהשרים המתפטרים לרוב מפנים מקום לחברי רשימה אלמונים, אשר כלל לא חלמו להיכנס למשכן, ובמקרה של ההגדלה כל נציג שנבחר נכנס לכנסת דרך "הדלת הראשית".

*****

עלויות

אכן, זו עמדה לא פופולרית, היות והגדלת מספר חברי הכנסת תעלה לנו עשרות מיליוני שקלים בשנה. מאידך, אני טוען באחריות, כי ההפסדים שכל אזרח סופג מחוסר יעילות משווע של המצב הנוכחי, הם גבוהים בהרבה.

יתרה מזאת, אני סבור כי יש לשלב את הגדלת מספר חברי הכנסת במסגרת רפורמת משילות מקיפה, אשר תכלול בנוסף:
– הגבלת מספר השרים בממשלה ל-18 ומספר סגני השרים ל-2-4,
– ביטול מוסד "השר בלי תיק",
– יצירת כללים ברורים בנושא הנסיעות הבלתי פוסקות של הח"כים לחו"ל,
– הגבלות בתחום החקיקה הפרטית.

בדרך הזאת אנו לא רק לא נגדיל את העלויות השוטפות, אלא גם נחסוך כספים רבים – וזאת במקביל לשיפור מהותי של עבודת הכנסת.

אגב, אני לא משוכנע כי מספרם של חברי הכנסת צריך לעמוד על 140. ישנם חוקרים שטוענים, כי ברוב מדינות דמוקרטיות מספר חברי הפרלמנט קרוב לשורש השלישי של היקף האוכלוסייה, ולכן יש להגדיל את מספר הח"כים ל-180. כך או אחרת, ראוי לבחון את השינוי באופן ענייני ומקצועי.

נהנתם? מוזמנים לתת לנו לייק ולעקוב אחר קצרצרים בפייסבוק