מודעות פרסומת
גיברלטר, יוצר - tpsdave, אתר - PIXABAY.COM

האם גיברלטר תהיה פוקלנד החדשה?

0 0
Read Time:6 Minute, 17 Second

בימים האחרונים מתעצם השיח והרטוריקה מסלימה על גורלו של האי הקטנטן גיברלטר שנמצא (לכאורה) במחלוקת בין בריטניה לספרד שצף ועולה על רקע הנחת הבקשה של תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה בפני האיחוד האירופה לפתוח בהליכים ליישום  פרק 50 באמנת ליסבון, האמנה הבין לאומית מכוחה פועל האיחוד האירופאי, המחייב את החברה באיחוד שהחליטה לעזוב, להודיע על למועצה האירופאית על כוונתה.

********

אבל לפני הכל קצת על גיברלטר (מקור ויקפדיה): גיברלטר (Gibraltar נהגה באנגלית "גִ'יבְּרוֹלטְר", בספרדית "חיברלטר") היא טריטוריה של הממלכה המאוחדת, הנמצאת בקצהו הדרום-מערבי של חצי האי האיברי וכן של אירופה. גיברלטר ממוקמת בנקודת הכניסה של האוקיינוס האטלנטי לים התיכון ומשקיפה על מפרץ גיברלטר. גודלה של הטריטוריה הוא כ-7 קילומטרים רבועים והיא חולקת גבול משותף עם ספרד מהצפון, ומשאר כיווניה גובלת בים התיכון. לגיברלטר חשיבות היסטורית לבריטניה ולכוחות המזוינים של בריטניה. בטריטוריה ממוקם בסיס של הצי המלכותי הבריטי.

גיברלטר נהייתה לחלק מממלכת ספרד המאוחדת ונותרה תחת שלטון ספרדי עד לשנת 1704. היא נכבשה במהלך מלחמת הירושה הספרדית על ידי צי אנגלי-הולנדי בשמו של קרל השישי מלך אוסטריה, הטוען ההבסבורגי לכתר הספרדי. כשהמלחמה הסתיימה ספרד מסרה את גיברלטר לבריטניה על פי התנאים של הסכם אוטרכט.

ספרד ניסתה להחזיר לעצמה את השליטה על גיברלטר, שהוכרזה כבר כמושבה בריטית, על ידי לחץ צבאי, דיפלומטי וכלכלי. גיברלטר הייתה נצורה ומופגזת קשות במהלך שלוש מלחמות שנערכו בין בריטניה לספרד, אך בכל המקרים התוקפים נהדפו. עם סיום המצור האחרון על גיברלטר, בסוף המאה ה-18, לגיברלטר כבר היה רקורד של 14 מצורים עליה במהלך 500 שנים בלבד. המושבה הבריטית בגיברלטר צמחה במהירות במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונעשתה לאחת מן העמדות הבריטיות החשובות ביותר בים התיכון. גיברלטר שימשה כנקודת אספקה ראשית לספינות שהיו בדרכן להודו דרך תעלת סואץ. בסיס ימי גדול של הצי הבריטי הוקם בה בסוף המאה ה-19.

דגל גיברלטר

השליטה הבריטית על גיברלטר איפשרה לבעלות הברית לשלוט על הכניסה לים התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה. גיברלטר הותקפה מספר פעמים על ידי גרמניה, איטליה וצרפת של וישי אך מבלי שנגרם לה נזק רב. הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו סירב להצטרף לנאצים למבצע פליקס, התוכנית הנאצית להשתלטות על גיברלטר, אך לאחר המלחמה חידש את טענת ספרד לשלטון על גיברלטר. כשהמחלוקת הטריטוריאלית סביב גיברלטר התעצמה, סגרה ספרד את הגבול עם גיברלטר מ-1969 ועד ל-1985. עמדתה של ספרד נתמכה על ידי מדינות אמריקה הלטינית, אך תוצאות משאל העם בגיברלטר הבהירו שהתושבים רוצים את שלטון בריטניה. שיחות בין ספרד לבריטניה לגבי מעמדה של גיברלטר נמשכו, אך לא נשאו פרי.

מאז 1985 גיברלטר עברה שינויים גדולים כתוצאה מצמצום בהתחייבויותיה הצבאיות של הממלכה המאוחדת בטריטוריות שלה מעבר לים. רוב כוחות הצבא הבריטי עזבו את גיברלטר, שכבר לא נחשבה לבעלת חשיבות אסטרטגית ביטחונית מיוחדת. כלכלתה של גיברלטר מבוססת כיום על תיירות, שירותים פיננסיים, ספנות והימורים. גיברלטר היא במידה רבה בעלת שלטון עצמי, ויש לה פרלמנט משלהוממשלה משלה, על אף שהממלכה המאוחדת אחראית על ההגנה עליה ועל מדיניות החוץ שלה. ההצלחה הכלכלית שלה, הפכה את גיברלטר לאחד מהאזורים העשירים באיחוד האירופי.

עד היום קיים ויכוח בין ספרד לבריטניה אודות השליטה בגיברלטר, ותושבי המושבה נדרשו מספר פעמים להכריע במשאלי עם בנושא זה. תושבי המושבה בחרו בשני משאלי עם בהמשך ההשתייכות לכתר הבריטי. המשאל הראשון נערך ב-10 בספטמבר 1967 והשני ב-2002 (המשאל ב-2002 היה משאל פנימי ביוזמת ממשלת גיברלטר ונערך בניגוד לרצונה של ממשלת בריטניה).

ספרד מעלה טענה נוספת, כי בריטניה ויתרה למעשה על ריבונותה בגיברלטר, ונתנה עצמאות לתושביו תוך שהיא מסתפקת בקיום בסיס הצי שלה. לפי חוזה אוטרכט, אין בריטניה רשאית להעביר את גיברלטר לאחרים, ובכל מקרה בו היא תוותר על ריבונותה, תחזור הריבונות לספרד. הספרדים טוענים שתנאי זה התקיים, ואילו הבריטים טוענים כי מדובר באוטונומיה בלבד, וכי נוכחות הצי הבריטי נועדה להגן על גיברלטר.

*******

העמדה של האיחוד האירופי

סלע המחולקת שפרץ בימים האחרונים מקורו בהצהרתו של  דונלד טוסק, נשיא המועצה האירופית, שפרסם טיוטא של מצע הדיון ל"הסכם הגירושין" של האיחוד האירופי עם בריטניה בזו הלשון:

"לאחר שהממלכה המאוחדת תעזוב את האיחוד, שום הסכם בין האיחוד האירופי לבין הממלכה המאוחדת לא יחול על הטריטוריה של גיברלטר ללא הסכם בין ממלכת ספרד לבין הממלכה המאוחדת".

*********

העמדה הספרדית

עמדתם של הספרדים היא כי גיברלטר היא שטח ספרדי ובכל מקרה שייכת לספרד. למעשה רק בשנת 2013 התקבלה גיברלטר כחברה מהמניין באופ"א (התאחדות הכדורגל האירופאית) לאחר ערעור שנדון בפני ה – CAS (בית הדין העליון של ספורט) שקבע כי גיברלטר תצורף לאופ"א למורת רוחה של ספרד שאיימה אף בפרישה מהמפעלים האירופאיים. מעבר לתביעות הטרטוריאליות העתיקות של ספרד, קיים מניע כלכלי חשוב של האי הזעיר הסמוך לספרד הנובע מעמדתה הנוכחית ומרצונה להשפיע על מס החברות הנמוך המונהג בטריטוריה, מה שהופך את גיברלטר ליעד מועדף על חברות במגזר הפיננסי ופוגע בכלכה הספרדית המקרטעת.

כדאי לשפוך שמן למדורה, מאיימת ספרד שלא להטיל וטו על הצטרפותה של סקוטלנד עצמאית לאיחוד. שינוי עמדה זה אינו מקרי, שכן מדריד התנגדה עד כה לאפשרות הצטרפותה העתידית של סקוטלנד העצמאית לאיחוד משיקולים פנימיים: דרישת הבדלנים הקטלאנים לעצמאות. הסרת ההתנגדות נועדה להחליש את העמדה הבריטית במו"מ מול האיחוד באמצעות הענקת רוח גבית לדרישת סקוטלנד לקיים משאל עם בסוגיית עצמאותה. עם זאת, חשוב להדגיש כי ספרד ממשיכה להתנגד לסקוטלנד עצמאית. 

*********

About Post Author

קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
מודעות פרסומת

About קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

השאר תגובה