מועצת הביטחון אימצה אמש את הצעת ההחלטה 2234 ללא מתנגדים וללא הטלת וטו אמריקאי. למה זה קרה? מה היו הנסיבות? ומה המשמעויות של ההתנגשות בין פוליטיקה אמריקאית לפוליטיקה בינ"ל?
******************************
ראשית ולפני הכל חשוב להדגיש ולציין כי זו לא פעם ראשונה שממשלת ארה"ב נמנעת מהטלת וטו על החלטה הקשורה ביחסי ישראל -פלסטינאים. למעשה מאז שנת 1967 (כיבוש השטחים) התקבלו במוע"ב, 47 החלטות, כולן תחת נשיאים אמריקאים שאינם ברק אובמה (עבורו זו הפעם הראשונה וככל הנראה האחרונה).
******************************
אז מה בכל זאת מיוחד בהקשר של אי הטלת הווטו במקרה הנוכחי?
כאשר האבות המייסדים כתבו את החוקה ב-17 לספטמבר 1787, לא היה אינטרנט,מטוסים וכל האמצעים המודרנים הקיימים בידינו היום. אשר על כן ובכדי לאפשר (בין היתר) לאסוף את האלקטורים (הרחבה על השיטה פה) שיצביעו עבור הנשיא, ועד שיגיע הנשיא הנבחר עם הכרכרה שלו לעיר הבירה (בהתחלה בניין הקונגרס בפילדלפיה ולימים, וושינגטון די.סי) הוכשרה תקופה של כ-3 חודשים לתקופת מעבר בין הנשיא הנבחר לנשיא המכהן.
*****************************
לתקופה הזו של דמדומי שלטון קיים ועד כניסתו של השלטון החדש קוראים תקופת "ברווז צולע". למרות שמבחינה חוקית, הנשיא המכהן הוא הקובע את המדיניות ולא הנשיא הנבחר, הרי שמהמוסכמות והמקובלות, שהנשיא המכהן, לא פועל ב – 180 מעלות מההשקפה של הנשיא הנבחר בנושאים מהותיים.
****************************
כאשר התפרסמו הידיעות הראשונות על הכוונה של מזכיר המדינה קרי שלא להטיל ווטו בהצעת ההחלטה, מיהר הנשיא הנבחר, דונאלד טראמפ להצהיר כי על ארה"ב להטיל וטו וכי: "ארצות הברית צריכה להטיל וטו", והוסיף כי "רק במו"מ ישיר בין ישראל לפלסטינים יגיע השלום ולא באמצעות הטלת תנאים של האומות המאוחדות". לדבריו, "זה שם את ישראל בעמדה נחותה במו"מ, מצב שהוא לא הוגן כלפיהם".
***************************
אשר על כן, ההחלטה שלא להטיל וטו, בישורת האחרונה של התפקיד שלו,כאשר רוב האדמינסטרציה "יצאה לחופשת החגים", נתפסת כסטירה מצלצלת לנתניהו וכצעד שמתפרש כנקמה על פעולותיו של נתניהו לעצירת הסכם הגרעין האיראני שכללו בין היתר נאום חסר תקדים של ראש מדינה זרה בקונגרס, מעל ראשו של אובמה, בקריאה לעצור את ההסכם.
**************************
אלא שההחלטה של אובמה יכולה להתברר עבורו כמקח טעות להשקפת עולמו הליברלית, והדרך בה יישפט ע"י ההיסטוריה, אם יתממש מה שייכתב כאן בשורות הקרובות.
*************************
המערכת האמריקנית כמרקחה מאז ההחלטה של אובמה שלא להטיל את הוטו (ולא,הטיעונים השכלתניים של "כולם עשו ככה לפני" לא ממש עוזרים בהקשר זה) וייתכן שאנו צופים הגלי הדף רבי עוצמה במערכת היחסים של ארה"ב מול מוסדות האו"ם.
**************************
ראשון לצייץ היה טראמפ בעצמו שאמר את המשפט הבא: "באשר להחלטת האו"ם,דברים יראו אחרת אחרי ה – 20 לינואר".
**************************
לטראמפ "בטן מלאה" על מוסדות האו"ם. בשורה של התבטאויות הוא הציע בין היתר, לבצע תוכנית התייעלות מקיפה ולחסוך מליארד דולר. בהזדמנות אחרת התחייב להפסיק את מימון תוכנית המאבק בהתחממות העולמית של האו"ם ובתוכנית אירוח אף צוטט כי ישקול להעביר את הבניין פיזית מניו יורק.
**************************
השיא היה בוועדת איפ"ק (השדולה היהודית) בה התייחס לאו"ם כ-גוף שאינו חבר " של הדמוקרטיה, של החירות, של ארה"ב ובטח לא ישראל"
************************
התגובה המיידית של טראמפ להכרזת הגינוי של האו"ם לא איחרה לבוא…
34 דקות אחרי ההחלטה הכריז טראמפ על ג'ייסון גרינבלט, או בעברית יונתן דב גרינבלט אחראי מטעמו על ניהול מו"מ בינ"ל.
************************
גרינבלט מכהן כיועץ המשפטי וכסגן היו"ר של חברת הנדל"ן של טראמפ ומתוקף תפקידו הינו מהמקורבים ביותר אליו.
גרינבלט, בן 49, יהודי אורתודוקסי בוגר ישיבת הר עציון בישראל שלמד לאחר מכן ב"ישיבה יונברסיטי", נחשב לבעל דעות ימניות מובהקות ויש שיאמרו אף שהוא מזדהה באופן ברור עם ההתנחלויות. הוא חובש כיפה שחורה ואב לשישה, מתגורר בטינק, ניו ג'רזי, ואוהב לבקר בישראל עליה אף הוציא ספר.
מינויו של אחד התפקידים הבכירים ביותר בתחום קשרי החוץ בידיו של איש אמונו, יהודי חובש כיפה,תומך במפעל ההתנחלויות, בעיתוי של קבלת ההחלטה באו"ם, שולח מסר ברור לגבי עמדותיו של טראמפ בזירה הבינ"ל.
*********************
אבל הפוליטיקה האמריקאית היא לא רק מוסד הנשיאות. איפא"ק הציגה רשימה ארוכה של סנטורים וחברי בית נבחרים, בחלקם בכירים ביותר, משתי המפלגות שקראו לנשיא אובמה להטיל וטו ולמנוע את החלטת מועצת הביטחון. אחד מבכירי הדמוקרטים שיצא נגד החלטת הנשיא היה צ'ק שומר, סנטור ותיק ממדינת ניו יורק וחבר קרוב של אובמה, שדחק בנשיא להטיל וטו, מקבע בכך את התחושה ש"קו אדום" נחצה בהחלטה זו, כולל מחבריו למפלגה של אובמה ובני בריתו.
*********************
לא פחות משמעותי,בטח בפאן המעשי, היה הצהרתו של הסנטור הרפובליקני (צפון קרוליניה) לינדזי גרהם ( Graham Lindsey), שאיים על האו"ם (חשוב לציין הוא יו"ר הקצבות של קשרי החוץ ומי שאחראי על תקצוב האו"ם), שככל שההחלטה תעבור ,הוא יפעל לקיצוץ תקציב ההעברות לאו"ם, המהווה 22% מסך התקציב. בהודעה מפורטת שהוציא לאחר ההחלטה,קרא גרהם להחלטה "האו"ם עוד יצטער על ההחלטה האומללה שלקח הערב".
*********************
סנטור נוסף החבר בוועדת ההקצבות של קשרי החוץ, טום קוטן (רפובליקני,ארקנסו) הודיע לפני ההצבעה כי יבקש לעצור את התמיכה האמריקאית למדינות שהביאו את ההחלטה בפני האו"ם, ואחרי ההצבעה פרסם הודעה רשמית בה אמר: "זמן לערוך חשיבה מחדש ליחסי ארה"ב -האו"ם ואני מתכוון למדיניות בכלל ולא רק לתקצוב. שאלה פתוחה האם ארה"ב צריכה להישאר חברה באו"ם ולהשאיר את האו"ם על אדמתנו".
*********************
והנה ההימור שלי
שאלת השלטון העולמי, יחסי סחר,גלובליזציה וגבולות פתוחים נמצאים בימים אלה בסימן שאלה רציני, בטח באירופה לאור הברקזיט ומשאל העם האחרון באיטליה. טראמפ נישא על קמפיין שמבטיח להחזיר את אמריקה לגדולתה, תוך החזרת מקומות עבודה לארה"ב, דרישה ממדינות (סעודיה,מקסיקו,יפן) לממן את ההגנה אותה מספקת ארה"ב ושאלות על המשכיותן של בריתות סחר, ביטחוניות ואחרות עליהם חתומה ארה"ב.
השאלה על חשיבותו של ניהול ממשל בינ"ל בכלל והאו"ם בפרט, תהפוך לשאלה שתהדהד בחודשים הקרובים.
האם האו"ם יסגור את שעריו בסופו של דבר?
לא בטוח, אבל להערכתי שינויים מהותיים בדרך….