הסנאט, שהוא הבית העליון בקונגרס, הפסיק את כל עבודתו השוטפת עד לסיום המשפט. משפט הדחת הנשיא מתואר בחוקה ובו חלוקת האחריות בין הבית התחתון (בית הנבחרים) שתפקידו להחליט האם להעמיד את הנשיא לדין (מה שנקרא בלעז אימיצ'מנט) והסנאט (בית העליון) האם להרשיע. 

לאחר דיונים ארוכים ואין סוף עדויות בבית הנבחרים הוחלט להדיח את הנשיא בשני סעיפים. הסעיף הראשון, ניצול סמכות לרעה ושיבוש הליכים בקונגרס. בסעיף האישום הראשון (שיבוש הליכים בקונגרס), הצביעו 230 מחברי בית הנבחרים בעד ההדחה, 197 הצביעו נגד. שני דמוקרטים הצטרפו לרפובליקנים והצביעו נגד ההדחה.

על הסעיף השני של שיבוש הליכי חקירה, הצביעו בעד ההדחה 229 מחוקקים מול 198 מתנגדים. שלושה נציגים דמוקרטיים הצביעו נגד ההדחה. בבית הנבחרים חברים 435 מחוקקים, 233 מתוכם דמוקרטים.

שלושת הנציגים הדמוקרטים שהצטרפו לרפובליקנים היו ג'ף ואן דרו (ניו ג'רזי) שאמר שיעבור לצד הרפובליקני, ג'ראד גולדן (מיין) וקולין פטרסון (מיניסוטה).

אף לא רפובליקני אחד הצביע בעד ההדחה.

עד כמה זה הליך חד צדדי?

במהלך משפט ההדחה של הנשיא קלינטון, 12 רפובליקנים בבית הנבחרים הצביעו נגד ההדחה (לעומת 3 דמוקרטים פה) ו-5 דמוקרטים הצביעו בעד הדחת קלינטון (מול 0 רפובליקנים הפעם).

כאמור, תיקי ההדחה הועברו לסנאט, שם מתפקדים ה – 100 סנטורים כחבר מושבעים גדול בראשותו של ג'ון רוברטס, נשיא ביהמ"ש העליון האמריקאי שמנהל את ההליך (בתמונה, נשיא ביהמ"ש העליון רוברטס משביע את טראמפ לנשיאותו). לסנטורים אין סמכות לחקור בע"פ את העדים, אלא רק להגיש בקשות כתובות לידי נשיא ביהמ"ש לקבלת הבהרות. כמו-כן, הסנטורים "ממוסמרים" לכיסאם במשך כל זמן המשפט, ללא טלפונים סלולריים וללא אפשרות לאכול (מלבד ממתקים וחטיפים קלים) ולשתות מים/סודה או חלב (כן מוזר לאללה, מודע לזה…). 

עד כה עבר היום הראשון שבו נקבעו ההליכים לסדר היום של המשפט, כאשר במהלך הדיון הגיש יו"ר המיעוט הדמוקרטי בסנאט, הסנטור צ'ק שומר 5 הסתייגויות, שנדחו עפ"י קווי המפלגה 53:47 לטובת רפובליקנים, ומסמן את האופן שייתכן וכך יתנהלו כל ההצבעות.

כעת עומדת בפני הסנאט שתי אפשרויות:

הראשונה, להניח את כתב האישום של הקונגרס בפני המליאה, מתן אפשרות לבאי כח הצדדים לשטוח את טענותיהם (סנטורים לא יכולים לדבר, הם משמשים כחבר מושבעים ואת תפקיד יו"ר הסנאט שביום יום אוחז ס. הנשיא, מחליף כאמור נשיא ביהמ"ש העליון) ולגשת להצבעה. בהקשר שכזה מודבר על הצבעה שתתקיים כבר בשבוע הבא, אחרי שהצדדים יסיימו לשטוח את הטענות. 
יתרונות השיטה: מהירה ומאפשרת לסנאט לחזור לעבודה במהרה (בזמן משפט הדחה פעילות הסנאט נעצרת למעט המשפט).

אפשרות השנייה היא ניהול שימוע בוועדת משפט (יו"ר שלה הסנטור לינזי גראהם מקורב של הנשיא), כולל זימון עצמאי של עדים ע"י הוועדה, ובהסכמת הצדדים, מה שיאפשר להוציא צווי הבאה למשפחת ביידן וחבר הקונגרס אדם שיף (מי שניהל ההליך בבית הנבחרים ושעפ"י הערכות מסר עדות שקר לגבי נושא מפגש עם הוויסלבלוואר המפורסם) ומהצד של הדמוקרטים אפשרות לזמן את הנשיא עצמו, ג'ון בולטון מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, מזכיר המדינה פומפאו ועד נוסף בשם לב פרנס, יליד אוקראינה, שנטען כי יש לו עדויות מרשיעות על  ג'וליאני שלא הספיקו לחקור אותו בבית הנבחרים. מצורף למטה הראיון הבלעדי שנתן ג'וליאני ללורה אינגרהאם (חובבת טראמפ גדולה) בתוכניתה ברשת פוקס, לגבי הלב פרנס האמור, שאת שמו ידעו בקרוב כל מי שעוקב אחרי פוליטיקה אמריקאית.

היתרונות (עבור טראמפ): הליך שיפוטי שיביך את הדמוקרטים מחד, או כזה שיסיע להרשעה עבור הדמוקרטים מאידך.
חסרונות (עבור טראמפ): אם יעיד יכול להסתבך בלשונו בעדות שקר (עילה להדחה עצמאית), יכול לפתע לאבד סנטורים ממפלגה רפובליקנית עקב תהליכים אחרים (למשל 2 הסנטורים מיוטה גם מיט רומני שמתעב אותו וגם מייק לי שיצא מזועזע מתדריך על תקיפה באיראן), שיתוק הסנאט בזמן שיכול להתגלגל למלחמה, הארכת זמן ההגדרה שלו כאימפיצט (מודח) ושיתוק כללי של עבודת הממשל.

השלכות רוחביות:

המשמעות של משפט ההדחה הוא שאותם סנטורים יהיו מרותקים לכיסאות שלהם וקמפיין הבחירות שלהם באופן אפקטיבי ייעצר לחלוטין.

אם ההליך עצמו יתארך ויתקרב עד הסופר טיוזדיי שהוא בתחילת חודש מרץ, זה יכול לשמש יתרון עצום לכל מישהו לא סנטור ובהם המועמד המוביל סגן נשיא לשעבר ביידן, סטויאר המיליארדר ראש העיר פיט בודטאג' ומייקל בלומברג.

בקיצור, ננסי פולסי שרקחה את נושא ההדחה בתקופה הכי לא נוחה לניהול קמפיין של המפלגה הדמוקרטית, יצא גם שבאמצעות התערבותה ופועלה לכך שהעדויות יושמעו ומשפט ההדחה בסנאט (שמובן לכולם שיסתיימו בלא כלום), יתארך ויתארך אולי תקבע מי יקבל יתרון לא הוגן במירוץ לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית.

נקודה שנייה שיש לשים לב אליה, בהנחה כי המובן מאליו לא קורה, קרי הנשיא טראמפ לא מודח, מה יוצא לזה לדמוקרטים?

ובכן, ניהול של קמפיין ההדחה נגד טראמפ פועל בכמה אפיקים:

1. 1. רצון לשתק את פעילות הממשל ובכך להביא לעצירת הרפורמות אותם מקדם הנשיא.

1. 1. תקווה כי (בניגוד לבית הנבחרים) בסנאט יצטרפו סנטורים רפובליקנים להליך, כאשר השמות החמים על הפרק הם קודם כל ולפני הכל מיט רומני מיוטה, ואחריו הסנטוריות סוזן קולינס ממדינת מיין וקורי גרדנר מקולרדו שהן מסורתית מדינות דמוקרטית ומרקאוסקי מאלסקה במהלך של WIN-WIN. או שיצביעו בעד (הישג גדול) או שיחטפו אש מבית בשנת בחירות, ויסכנו את המושב שלהם בסנאט (הישג גדול עוד יותר אפילו).

1. 1. רצון להכתים את נשיאותו של טראמפ ולהביא אותו לבחירות אחרי שמרטו את נוצותיו.

1.  תמיד אפשר להמשיך ולהדיח, עם או בלי סיבה (שלפחות קיימת לקיום תהליך) כפי שכבר התחייב חבר הקונגרס הדמוקרטי מטקסס אל גרין:
   

   או כפי שהתחייבה חברת הקונגרס מקסין ווטרס אם (חלילה) הניסיון ייכשל הפעם הזאת: