מודעות פרסומת
פיטר פלורס, קרדיט:דף הקמפיין

האם ניצחון רפובליקני לאחר למעלה ממאה שנים הוא הברומטר לבחירות האמצע?

0 0
Read Time:4 Minute, 12 Second

ברוכים הבאים לטקסס, מדינת הכוכב הבודד, שם נערכו השבוע בחירות מיוחדות על מושב 19 של הסנאט הטקסני.

הבחירות המיוחדות נערכו כדי להחליף את הסנטור הקודם, קרלוס אוסטי (Carlos Uresti) שהורשע בהלבנת כספים ומרמה.

המושב שגודלו 35,000 מייל מרובע (בגודל של מדינת אנדיאנה, או עבור הקורא הישראלי, בערך פי 4 מגודלה של ישראל) עם כ-850,000 תושבים, הממוקמים בדרום מערב טקסס, באזור סן אנטוניו והפריפריה (וואחד פריפריה..) הכוללת כ-400 ק"מ גבול עם מקסיקו וכ-66% אחוזים היספנים במדינה.

מחוז ה – 19 של סנאט טקסס

בבחירות האחרונות לנשיאות, מחצה פה קלינטון את טראמפ ב-12 נקודות, הרי בסך הכל מדובר באחד האזורים הדמוקרטים הוותיקים ביותר, עם שליטה של "רק" 139 שנים!

במילים אחרות, בתקופה שבה כיהן חבר קונגרס רפובליקני במחוז, השנה הייתה 1879, לקלפי רכבו עם כרכרה, תומס אדיסון הצליח לראשונה להפעיל נורה במשך 13 שעות, בגרמניה נולד תינוק חביב, שענה לשם אלברט למשפחת איינשטיין ובארץ ישראל, התמקמו ראשוני החלוצים של העליה הראשונה.

אז מתייצבים להם לבחירה במחוז הכחול העז הזה, שני מועמדים, האחד דמוקרטי העונה לשם פיט קלאגו (Pete Gallego). פייט הוא מועמד במשקל כבד מאוד. המדובר במי שהיה הנציג של טקסס מהמחוז ה- 23 בבית הנבחרים בוושינגטון, שלמרבה הצער (בוודאי שלו) הפסיד את המושב שלו בקונגרס לרפובליקני (מישהו אמר נורות אדומות?) בשנת 2016.

מולו התייצב "שומר היערות" הרפובליקני פיט פלורס (Pete Flores), שפרש מתפקידו כמנהל היחידה להגנת חיות הבר של טקסס. 

בקרב שהיה נראה כמו קרב של ניצחון קל למועמד דמוקרטי, ממחוז דמוקרטי, ובעל רקע של שירות בקונגרס האמריקאי, הפך המחוז הלטיני הזה, לראשונה מזה 137 שנים למחוז אדום, עם יתרון של 6 נקודות בקרב של הריינג'ר הרפובליקני, חובש הכובע רחב השוליים.

***

רבות מדובר בימים אלה  על הקרב בטקסס על כסא הסנטור לסנאט בוושינגטון כאפשרות לחלק ממהפך של שליטת הדמוקרטים בבחירות הקרובות. מצד אחד יש את המועמד הוותיק, הסנטור המכהן,  בנו של הכומר האוונגלי, המועמד לנשיאות 2016,  ואוהב ישראל מושבע טד קרוז.

מולו מתמודד המועמד הצעיר והאנרגטי, בוטו אורוקה ( Beto O'Rourke), חבר המחוז ה – 16 של בית הנבחרים הטקסני, שהסרט בו הוא מדבר בגילוי לב על מחאת שחקני הפוטבול בחוג בית, ומצדיק את ההתנהגות הזאת, הפך ויראלי וזכה למיליוני צפיות, בכל המדיות השונות.

הסקרים לגבי הקרב על הסנטור של טקסס די צמודים, פעם לטובת קרוז ופעם לטובת אורקה, אבל נדמה לי, שאחרי הבחירות השבוע במחוז ה -19 של סנאט טקסס, הקרב הזה כבר הוכרע לטובתו של קרוז, או כמו שאמר פיט "שומר היערות" בראיון לפוקס ניוז כאשר נשאל האם יש מצב שאורקה ינצח: " אין לי מושג את מי הם סוקרים בטקסס, אני לא מכיר שמץ של סיכוי לזה"….

***

רק לאחרונה החליט הנשיא אובמה לקפוץ למים ולנסות להשפיע על מהלך בחירות האמצע. ככה, נבחרה הפלטפורמה שתארח את כנס הפתיחה בה הוא קידם מועמדות של כמה מועמדים דמוקרטים בקליפורניה, בעיר אנהיים, המהווה את מרכז הלב הפועם של המפלגה הדמוקרטית.

תוכלו להתרשם מנאום אובמה פה למטה, בוודאי תשאלו את עצמכם מדוע ה – "אקו" הוא כזה ששומעים כל צעקה, ומדוע המצלמה לא מתרחקת שניתן יהיה ניתן להתרשם מהכנס שנערך במרכז הכנסים של אנהיים?

זה לא מקרי שלא תוכלו למצוא תמונות מהכנס, כי הכנס הזה הביא כ – 800 אנשים בלבד, את התמונה שמצאתי באתר מקומי, שצילם מישהו ללא קרדיט במכשיר נייד, המראה את כמות האנשים מגב האולם תוכלו למצוא פה (אני לא מעלה תמונה מחשש לזכויות יוצרים).

מצטער אבל אלו לא אנרגיות של ניצחון בקמפיין….

ככה נראה אולם הכנסים באותה אנהיים, קליפורניה (כזכור, המדינה הכחולה ביותר בארה"ב) כאשר הנשיא טראמפ ביקר בה לפני כשנתיים בסיור הבחירות שלו:

זה ההבדל בין אנרגיות של ניצחון ואנרגיות של פחד מכישלון.

***

בסיור שערכתי לפני כחודשיים בארה"ב, נפגשנו עם כמה מעוזרי הקונגרס האמריקאים ודיברנו איתם על התוצאות של הבחירות בארה"ב. אחד העוזרים הבכירים, סיפר בגאווה שהוא מוכן להמר על הבית שלו, שבבחירות הקרובות יהיה מה שהדמוקרטים קוראים הגל הכחול  – "BLUE WAVE", כאשר הסקרים הארציים תומכים בהם במה שנקרא "סקרים גנרים" (סקרים הבודקים תמיכה ארצית במפלגה ולא מועמדות מקומית). כששאלתי אותו האם הוא לא חושש שהתרחיש הזה, שסקרים נותנים 98.1% לניצחון דמוקרטי, יומיים לפני הבחירות לא יכולים לחזור, הוא ענה לי: "זאת טעות, וטעות יכולה לקרות רק פעם אחת".

סקר יומיים לפני הבחירות

כל המסקנות (האם היו כאלה?) וכל מנגנוני האזהרה שהיו אמורים להידלק, נשארים כבויים. מידת ההערכה שיש ליכולות היריב הרפובליקנים כלל לא נספרות בצד הכחול של הבית, וזה מתכון למחדל של ועדת חקירה….

שאננות? ביטחון עצמי מוגזם? או סתם תחושת בטן שהפעם, בגלל שכל מי שהם מכירים (כלומר שחברים שלהם באותו הפיד בפייסבוק/טויטר, הולכים איתם לאותו ביה"ס או חוג יוגה ולמדו איתם פעם בקולג') נשבעים שהפעם ההיא ב – 2016 הייתה טעות, וכעת התיקון יבוא ובגדול…

אני מוכן בשלב זה, כחודש וחצי לפני הבחירות להמר:

גל כחול לא יהיה כאן

למעלה מהזהירות, אם יהיה ניצחון כחול הוא יהיה ניצחון זעום ובבית הנבחרים בלבד, אבל ההימור שלי, הבית והסנאט נשארים רפובליקנים.

נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר.

 

About Post Author

קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleepy
Sleepy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
מודעות פרסומת

About קובי ברדה

קובי ברדה הוא מומחה לגאו-אסטרטגיה והשפעת פוליטיקה אמריקאית על יחסי החוץ. מלגאי של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. ברדה חוקר את התפתחותן של תנועות עממיות פוליטיות (Grassroots Movments) וכדוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית של אוניברסיטת חיפה, עבודת הדוקטורט שלו עוסקת באופן הקמתה של השדולה האוונגלית למען יחסי ישראל–ארצות הברית, כאשר לפני כן השלים בהצטיינות כתיבת תזה על הקמתה של איפא"ק.

Average Rating

5 Star
0%
4 Star
0%
3 Star
0%
2 Star
0%
1 Star
0%

השאר תגובה