0
0
כזכור לקוראים הוותיקים של בלוג זה, ב-31 לדצמבר, 2016 כתבתי טור הנושא את הכותר: " איך תראה שנתו הראשונה של טראמפ כנשיא ארה"ב", בטקסט קיימת התייחסתי לנושא הסכמי הסחר העתידיים אותם יחתום הנשיא האמריקאי מול שותפיה האמריקאים לסחר, אותם הוא טען "שעשקו" לאורך השנים.
ב- 28 לאוגוסט 2018, הוצג ההסכם של ארה"ב עם מקסיקו, שנגע בעיקר בנושא תעשיית הרכבת הרכבים, שנגע במדינת מישגן, עליו ניתן לקרוא בטור מפורט שכתבתי פה.
על הסכמי הסחר שמנהל הנשיא טראמפ יש להסתכל בראי האסטרטגיה שהוא ניהל להיבחרותו לנשיאות ארה"ב.
קודם רקע חשוב לקוראי הטור, אותו אני מביא מהספר "המפתח להבנת טראמפ" שאני כותב בימים אלה….
כדי שהמועמד טראמפ ייבחר לנשיא, הוא היה חייב להפוך (FLIP) מדינות שבמשך עשרות שנים היו החלק המאוד מסוים של הקואליציה הדמוקרטית. מה היא הקואליציה הדמוקרטית, יהיה מן הסתם השאלה המאוד הגיונית שישאל את עצמו מי שקורא את השורות הללו…
ובכן, הקואליציה הדמוקרטית היא קואליציה שנבנתה משנות ה – 60 והשתכללה לאורך השנים ונכנסה מתחת למה שנקרא "האוהל הדמוקרטי". האוהל הדמוקרטי (BIG TENT) הוא הכינוי לאוסף (בחלקו אקלקטי) של קבוצות וסגמנטים, שמרכיבים בפסיפס מאוד מגוון את המפלגה הדמוקרטית, הנשענת על קואליציות של מיעוטים. אותם מיעוטים שמהווים כבר את הרוב של פוטנציאל המצביעים. בגדול, ניתן להתייחס לכמה "יתדות" המחזיקות את אותו האוהל הדמוקרטי, כאשר כל אחת ואחת מהיתדות, מחזיקה סגמנט חשוב של התצריף הדמוקרטי.
החלק הראשון והמודרני מכיל את מה שמכונה 'פוליטיקה של זהויות'. בתוך אותו מרכיב ניתן להכניס את הדרך שבה אדם בוחר להציג את עצמו והם מתייחסים בעיקר למיעוטים או חלקים שהרגישו כ –"אנדר-דוג" לאורך השנים של מה שמכונה עליונות הגבר הלבן (White Male Privilege), אל מול כל השאר שהם: שחורים, נשים, לטינוס, טרנסג'נדר, להט"בים – הפוליטיקה היא קואליציה של אוסף של זהויות שונות שהם פשוט לא גבר לבן.
החלק השני של המפלגה הדמוקרטית הם היהודים. הקול היהודי מצביע בהיקפים של כ – 80% מהקולות למפלגה הדמוקרטית, ובנוסף לכך כבונוס משמעותי, היהודים הם הדת שתורמת הכי הרבה כסף למועמדים דמוקרטים, וגם אלה המעורבים בפוליטיקה עצמה כבכירים בממשל, נבחרי ציבור ועיתונאים משפיעים.
החלק השלישי, שהיה המנעול אותו פרץ טראמפ הוא איגודי העובדים. לאורך השנים היה ה – DNA של המפלגה הדמוקרטית יצוק מתמיכה של איגודי עובדים, אלו שייצגו את מעמד העובדים, הסוציאליסטים (שעד לא מזמן נחשבה כמילה גסה ואז הגיע ברני…) ושדרשו שכר שעתי הוגן, תנאים סוציאלים , ביטוח בריאות ממקום העבודה והזכות לשבות. אותם עובדים היו מאוגדים במקומות עבודה של אלפים ועשרות אלפי עובדים, שהתפקדו לצורך הצבעה למעמד הפועלים. הם עמדו כנגד הגישה הקפיטליסטית (החזירית אם תרצו) של בעלי ההון, שברובם ייצגו אינטרסים של המפלגה הרפובליקנית.
טראמפ הבין שאם הוא רוצה לנצח את הבחירות, הבנק של קולות הניצחון שלו, לא נמצא באזורים הכחולים המובהקים (דוגמת ניו-יורק, קליפורניה, אורגון, דנבר, וושינגטון וכו') אלא במדינות דמוקרטיות שהן כחולות כי הן נשלטות על ידי תעשייה עמלניות, צווארון כחול, של אנשים שאיבדו את עבודתם, תלושים מהעתיד ופוסעים בארץ לא זרועה. מספר הקסם שצריך להבקיע הוא 270 אלקטורים, כאשר הדרך לבית הלבן מתחילה כאשר האלקטור ה – 271 נרשם בצד של טראמפ. כדי לנצח את הבחירות, היה חייב טראמפ שלא להפסיד אף אחת מהמדינות ה-"אדומות", שמייצגות בעיקר את אזור דרום ומרכז ארה"ב.
הוא היה חייב לנסות ולכבוש את המדינות הוורודות-תכלכלות, אותם מדינות מתנדנדות, שכולם קוראים להם במינוח הפוליטי – SWING STATE, כאשר הגדולה והחשובה שבהם היא פלורידה, המאופיינת באזורים דמוקרטים בערים הגדולות על קו המים (דוגמת מיאמי, בוקה ראטון) ואזור אורלנדו, לעומת שאר המדינה הדרומית הזאת, המאופיינת בבסיסי תמיכה משמעותיים במפלגה הרפובליקנית.
המדינה הנוספת שהייתה חשובה היא אוהיו, שנצחון שלה הוא קצת כמו ניצחון בתיכון בליך בר"ג. אוהיו, מדינה חקלאית בעיקרה, בעלת 18 אלקטורים שהייתה יכולה להיות ההבדל בין ניצחון להפסד.
אך יותר מכל, מה שעשה טראמפ, זה לנסות ו"לגנוב" בסיסים, עמוק באזור הדמוקרטי של ארה"ב.
המדינות להם כיוון טראמפ הם:
מישגן – מדינה בה באופן מסרתי התרכזה תעשיית הרכב של ארה"ב (להלן ההסכם שנחתם עם מקסיקו וכעת קנדה).
וויסקונסין – מדינה חקלאית בעיקרה, אשר התעשייה הכבדה שאפיינה אותה עזבה אט אט את תעשיית הכרייה והתעשייה הכבדה (ההסכם שייחתם עם קנדה)
פינסלבניה – מדינה בה נמצאים המחצבי קרקע של ארה"ב ובהם תעשיית הפלדה, ברזל, פחם וכו'.. ( להלן מלחמת הסחר מול סין והתעריפים על מחצבים דוגמת ברזל, אלומיניום).
בכל שלושת המדינות הללו טראמפ ניצח והחזיר את השליטה הרפובליקנית בוויסקונסין משנת 1984, ובמישגן ופנסילבניה משנת 1988.
קפיצה חזרה לימים אלה…
הציר עליו הניח טראמפ את הדרישה להגיע להסכם חדש עם הקנדים היה המיסוי העודף על מוצרי חלב שמשיתים הקנדים בגובה של 270% על מוצרי החלב של החקלאים מוויסקונסין, מה שבפועל חוסמים את הגישה של החקלאים האמריקאים לשוק הקנדי. כחלק מהרטוריקה נגד הקנדים ניתן למצוא ציוץ של הנשיא שאומר בשולי הוועידה שבה פגש את טרודו, ראש ממשלת קנדה כי הוא "מנהיג חלש":
ציוץ הנשיא
לאחר שהאמריקאים השיתו מכסים על תעשיית העץ, הפלדה, תעשיית הרכב ומוצרים נוספים מקנדה, ב – 2 לחודש יולי 2018, הודיעה קנדה, כחלק מחבילת המכסים שהיא "הענישה" את ארה"ב, כי יוטלו מכסים בשיעור של כ-10% על סחורה בשווי של כ-12.6 מיליארד דולר, שיכנסו לתוקף מאותו מהיום. ברשימה הקנדית נכללו בין היתר, מוצרי שוקולד, קטשופ, יוגורט, בשר בקר, קפה מגורען, מיץ תפוזים, סירופ מייפל, רטבים לסלטים ומרקים.
את הלחץ העבירו הקנדים לבוחרים של טראמפ בתקווה שזה ימנע ממנו להציג את העמדות התקיפות אותם עשה בתחום הסחר. אך עפ"י המשפט "לא אלמן ישראל" , גם טראמפ הוכיח כי איומים הישירים על המצביעים שלו, לא מרתיעים אותו.
טראמפ הודיע כי יסבסד את החקלאים האמריקאים שנפגעו ממלחמת הסחר, איתות לכך שאין בכוונתו לרדת מהעץ. המהלך נועד לרכך את המכה עבור החקלאים, שרבים מהם תמכו בטראמפ בבחירות 2016. "החקלאים יהיו המורווחים העיקריים", אמר טראמפ בעצרת שערך ביולי בקנזס. "צריך רק קצת סבלנות". על פי דיווח של CNBC, הממשל הזרים לחקלאים 12 מיליארד דולר, זאת במסגרת תוכנית הבראה מימי השפל הכלכלי הגדול.
רבים בעולם חשבו שטראמפ הוא משוגע, המתנהל בצורה לא רציונאלית וביקרו אותו חריפות הן בעיתונות והן בקונגרס האמריקאי.
ראש ממשלת קנדה טרודו יצא לעיתונאים בכנס ה – G7 והתחייב כי לא יקבל את הגישה של ממשל האמריקאי ולא יוריד את המכסים, חושף שריר והודיע כי לא יתקפל.
בנקודות שונות הפעיל הנשיא האמריקאי לחצים על הקנדים לחתום על ההסכם, ולמעשה הניף את חרב הבידוד מעל ראשם, במיוחד הלחץ הפך מאסיבי לאחר החתימה על ההסכם עם מקסיקו והצבת לוח זמנים קשוח. בכך שהנשיא טראמפ הגיע להסכם נוח עבורו עם המקסיקנים, הוא בודד את קנדה ושם אותה בפינה מוחלשת וללא יכולת עמידה עצמאית, וזאת במיוחד לאחר שאותו הנשיא הגיע להבנות על הסכם סחר חדש עם האיחוד האירופאי, להם הוא "דחף" את פולי הסויה שהסינים הפסיקו לייבא מתוך מטרה ללחוץ עליו במדינות המפתח החקלאיות שלו.
השיא הגיע בשולי עצרת האו"ם, כאשר הנשיא טראמפ סירב לפגוש את ראש ממשלת קנדה טרודו וצוטט כאומר: "אהיה כן אתכם, אנחנו לא מסתדרים עם הנציגים שלהם", אמר במהלך מסיבת עיתונאים שכינס עם סיום ביקורו במטה האו"ם. הוא תקף את מכסיה של קנדה על תעשיית החלב ושב על איומיו למסות את תעשיית הרכב הקנדית. "אנחנו לא אוהבים ממש את הנציגים שלהם".
כעת כאמור, לאחר השרירים, האיומים והמכסים נחתמה עסקה חדשה, שעות לפני הדד-ליין שניתן לקנדים להצטרף להסכם ה – NFTA החדש, שייקרא בשם – הסכם USMCA (ע"ש המדינות החברות, הנשיא טראמפ אוהב למתג מחדש כל דבר שהוא נוגע בו).
מה כוללת העסקה?
במסגרת ההסכם החדש שהושג בין ארה"ב וקנדה, תינתן לחקלאים אמריקאים גישה נרחבת יותר לשוק מוצרי החלב הקנדי. המגזר החשוב ביותר להקשר זה, החקלאים של מדינת וויסקונסין, הידועים גם כ- THE LAND OF CHEESE. במקביל הסכימה קנדה להסדר שיגביל באופן אפקטיבי יותר את היצוא של כלי רכב מקנדה לארה"ב ויגן על תעשיית הרכב האמריקאית, שרלוונטי למדינה השנייה אליה כיוון טראמפ בבחירות והיא מישגן, שכבר נהנתה מההגנה על תעשיית הרכב באמצעות ההסכם עם מקסיקו. כאמור, קנדה הסכימה להגדיל את הגישה של המחלבות האמריקניות לכ-3.5% משוק החלב המקומי, כמו גם לקבוע מכסה של 2.6 מיליון רכבים שייוצאו לארה"ב במקרה שבו הנשיא טראמפ יכריז על מס של 25% על רכבים מיובאים, כפי שהכריז שהוא עשוי לעשות. המכסה נועדה לספק רשת ביטחון למפעלי הרכב הקנדיים במקרה שכזה. ההסכם החדש לא הביא פתרון למסים שהטילה ארה"ב על ייבוא פלדה ואלומיניום מקנדה.
ההסכם החדש הוא נקודת ציון חשובה לטראמפ, שקרא להסכם הנוכחי אסון, והבטיח להוריד את גירעון הסחר של ארה"ב ולהשיב עבודות ייצור לארה"ב. הנשיא האמריקאי איים שוב ושוב לעזוב את הסכם נפט"א – תרחיש שמנהיגי המגזר העסקי התריעו כי יגרום לכאוס בשרשראות הייצור. נפט"א שנכנס לתוקף ב-1994, ביטל למעשה את המכסים על רוב המוצרים. שוב הוכיח הנשיא טראמפ כי הפעילות שלו מתוכננת בקפידה, עיקבית ובעיקר רציונלית בהקשר של מאגרי הבוחרים שלו.
נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר
[…] וקנדה (מצפון), רשומה על הסכם USMCA, ניתן לקרוא בהרחבה פה, כאשר הבאות להבין את משמעות הסדר העולמי החדש היו […]
[…] וקנדה (מצפון), רשומה על הסכם USMCA, ניתן לקרוא בהרחבה פה, כאשר הבאות להבין את משמעות הסדר העולמי החדש היו […]
[…] סחר עם שותפות (ניתן לקרוא על השיפור במסגרת הסכם USMCA כאן) נעשה בביטול, תוך שהנשיא אובמה אומר במפגש עם מצביעים […]