מדיניות הפנים של הנשיא טראמפ, קרדיט -Patrick Kelley

למה ארה"ב נוטשת את תפקיד השוטר העולמי?

בכדי לנסות להבין את המהלכים אותם יוזם טראמפ בעולם, הכולל נטישה של בריתות ישנות, רמה נמוכה של עניין ופעולות שנראות לכאורה כלא יציבות, יש לנסות ולנתח בשני מימדים.

המימד הראשון יהיה מה נכון לארה"ב לאור הנסיבות שהשתנו בשנים האחרונות.

המימד השני יהיה לנסות מה המניעים של נשיא ארה"ב הנוכחי.

שיעור קצר בהיסטוריה…

הסכם ברייטון-וודס נולד בשנת 1944, שלהי מלחמ"ע השנייה ע"י רוזוולט, מרשל וטרומן. ההסכם קבע כללי סחר בינלאומים וקיבע את מעמדה של ארה”ב כמעצמה המובילה בעולם.

הצד המפורסם של העסקה שנולדה בהשתתפותן של 47 מדינות נועד לקבוע בין השאר כיצד תפעל המערכת המוניטרית העולמית. המטרה שעמדה לנגד עיני מנסחי ההסכם היתה למנוע התפרצות אינפלציונית או גלישה לשפל כלכלי. את התמריץ לגיבוש ההסכם סיפקו השפל הכלכלי של שנות ה–30 בארה"ב וההיפר אינפלציה בגרמניה בימי רפובליקת ויימאר.

מכיוון שארה"ב נותרה בעלת הכח הימי היחיד לאחר המלחמה, היא הייתה זו שהציגה את מה שנודע  כרעיון ה"שוטר עולמי" בחינם, תמורת הצטרפות לגוש האמריקאי.

למעשה, הונחה הצעה על השולחן שניתן גם לתאר אותה במילה קצת פחות מכובסת והיא שוחד.

מה זה שוחד?
ולמה?

הנה הרעיון שהציגו האמריקאים לחברות הברית.
אתם לא תלכו עם המתאבד סטאלין (שממנו ממש חששו האמריקאים), ואנחנו ארה"ב, המדינה היחידה בעולם שנשארה עם צי ימי, ניתן לכם בתמורה בחינם תפקיד של שוטר עולמי.

אתם תעבירו סחורה ממקום למקום בעולם במקום לצאת למסעות כיבוש/קולניליזם כדי לספק עבורכם חומרי גלם לתעשייה, תוך איבטוח נתיבי הסחר הימיים ע"י הצי האמריקאי ובאדיבות משלם המיסים.

ככה נולד הרעיון של לקחת פולי קפה באפריקה, לשלוח אותם לזיקוק בבלגיה, משם לאריזה בקוריאה ולהמכר בוואלמארט בארה"ב או "כלכלה גלובלית" של מעבר אנשים וסחורה ממקום למקום בעולם.

לאורך כל שרשרת המזון הזאת, שאמריקה מאבטחת, היא לא רק שלא זכתה לתמורה/השתתפות בנטל, היא אפילו פתחה את שווקיה למוצרים הללו.

התוכנית עבדה מעולה עד 1989.

רק שהבעיה היא, שמאז אין יותר מלחמה קרה..

המערכת הגולבלית המשיכה לשייט במוסכמות שגובשו בשנות ה – 40 ופקעו אפקטיבית בשנות ה -80. אם אין חשש ממלחמה קרה, אז מה ההיגיון בהמשך של תשלום השוחד?

אם כל זה לא מספיק, אז בואו נדבר על אינסנטיב משמעותי עוד יותר, שהבשיל בשנים האחרונות.

מהפכת פצלי השמן.

פצלי שמן הם נפט במצב מוצק שנמצאים בסלע שעומקו 400-500 מטרים מתחת לפני הקרקע, ועל מנת להופכם לנוזל נדרשת התערבות של חימום ממוקד וממושך.

טכנולוגיות קידוח אופקי וטכנולוגיות פרקינג (Fracking) שפותחו בשנים האחרונות, מאפשרות הפקה כלכלית של גז ונפט ממאגרים שלא היו כדאיים עד עתה.
דוגמא למה שזה עשה לכלכלת צפון דקוטה בגרף המצורף.

עתודות נפט בצפון דקוטה

מצ"ב דו"ח  של "ריסטד (Rystad) אנרגיה", מעריך כי ארה"ב עומדת על המספר העצום של 264 מיליארד עתודות של חביות נפט. המספר כולל נפט בשדות הקיימים, בפרויקטים חדשים, בתגליות אחרונות וכולל גם תחזיות לגבי שדות שטרם התגלו.

עתודות-הנפט,מקור – RYSTSAD

כתוצאה מהפקת הנפט מפצלי השמן, לארה"ב יש כעת יותר עתודות נפט מרוסיה, השנייה בטבלה. ברוסיה, לפי הדו"ח 256 מיליארד חביות נפט בלתי מנוצל. המדינות הבאות ברשימה אחרי רוסיה מבחינת כמויות הנפט הם: ערב הסעודית, קנדה, איראן, וברזיל. ב – 18.12.15, אישר הקונגרס את החוק שמאפשר יצוא של הנפט לאחר 40 שנות איסור (מתוך מחשבה בשעתו ולפני גילוי הפצלים ופיתוח התעשייה, שחשוב שארה"ב יהיו עתודות הנפט ולהימנע מתלות בצד ג').

NEWS FLASH

מדיניות של עשרות שנים, שכל כולה כוננה לכך שארה"ב תשאר האומה היחידה בעולם שתשען על דלק, אחרי שכולם יגמרו למכור את שלהם, התחלפה ברצון אמריקאי לייצא אנרגיה היום, ולהרוויח בגינה כסף.

העיפו מבט בטבלה המצורפת למטה והבינו מדוע לארה"ב של היום, פשוט אבד העניין בשוק העולמי, כיחס מה – GDP שלה, כאשר שתי השותפות הגדולות שלה הן בכלל מקסיקו וקנדה.

המשמעות היא שקנדה ומקסיקו ביחד עם המשק האמריקאי, משרתים מעל ל – 95% מהצרכים של אמריקה. העולם פשוט הפסיק לעניין את ארה"ב, ובלי אויב גדול כמו ברה"מ, לא נשאר שום אינסנטיב אמריקאי להמשיך ולממן את תפקיד השוטר העולמי. 

 

תלות של שוק אמריקאי ביבוא, כחלק מ-GDP.

ואם עד עכשיו דיברנו על האינטרס של ארה"ב במערכת הגלובלית הבינ"ל, במנותק מכל מי שהיה נבחר לנשיא בשנת 2016, בואו ונשפוך קצת נפט למדורה בדמותו של דונאלד טראמפ, הנשיא ה – 45 של ארה"ב. נקודת המוצא של הקורא תהיה אם כן שבשנים האחרונות, בגלל פצלי השמן, ארה"ב הייתה מתנהלת ככה לפני בתקופת אובמה החלה הנסיגה מהאינטרסים של האמריקאים בנקודות חיכוך ברחבי העולם, והיו ממשיכים גם אם קלינטון הייתה נבחרת.

התשובה היא בהחלט כן, אבל יש עוד משהו שחייבים להבין וזה האופי וצורת החשיבה של הנשיא עצמו.

בניגוד לנטען, והלך החשיבה ה -" מיין-סטריים" שהנשיא "מאלתר" מדיניות, מבורדק, וממציא דברים מהשרוול, תוך כדי תנועה, אנסה להוכיח כי צורת החשיבה שלו מתובנתת והולכת רחוק עד שנות ה – 80. בספר שלי, המפתח להבנת דונאלד ג'יי טראמפ (אם עוד לא רכשתם, זה זמן טוב לעשות זאת ממש עכשיו) במודעה שפורסמה בוושינגטון פוסט על חשבונו, מאפשרת למצות את האופן בו חושב איש העסקים על האופן בו מתנהלת ארה"ב במרחב.

מודעה טראמפ וושינגטון פוסט

הנה סרטון שחשוב לראות, עוד ממרץ 2016, בשיא הקמפיין למועמדות המפלגה הרפובליקנית, בכדי להבין את עמדתו של הנשיא לעניין שותפות הסחר בכלל, ורמת העניין הציבורית שלו בטיעונים דוגמת: "הפצת דמוקרטיה", "ידידות בת שנים", "מסורת עתיקת יומין" וכו'..

בסרטון הוא משיב לתפיסת עולמו (כן, אפשר גם לקרוא לזה הבטחת בחירות שמומשה…) בהקשר של בנות הברית של אמריקה והתפקיד שלקחה על עצמה ארה"ב מאז תום מלחמת העולם השנייה, שבכוונתו לסיים.

ארה"ב של השינויים הגיאו- אסטרטגיים של העשור האחרון התאימו כמו כפפה ליד של טראמפ. ויש עוד משהו חשוב, שמהווה חלק חשוב מאוד מהמשוואה. בתחילת כהונתו של טראמפ, "הוצמדו" לו "משגיחים", מזכירי ממשל (מה שנקרא אצלנו שרים), מנהלי לשכה, שגרירים ובעיקרון הסביבה שמתפקדת כממשל שהצליחו למתן את האופן בו הוא פועל.

שימו לב שסביב טראמפ אין כיום בירוקרטיה במובן הקלאסי של בירוקרטיה שמלופפת בדוגמות ובחשיבה ממסדית.

כל האנשים שהיו סביבו בהתחלה דוגמת הגנרל מאטיס (שהיה מפקד מרחב מזה"ת), הגנרל קלי שהיה הצ'יף אוף סטאף, טילרסון (שהיה לו אינטרסים כאיש תעשיית האנרגיה) וכמובן היועץ לביטחון לאומי בולטון שפעל מנקודת השקפה של ניאו-קון, אינם עוד כגורם "מרסן".

כעת, שאין גורמים ממסדיים שממתנים או מחשקים (תלוי בנקודת ההשקפה), יכול טראמפ לפעול כפי שהוא חושב ורוצה.

זו הסיבה לשיחות עם טאליבן, זה הסיבה לנסיגה מסוריה. לעומת זאת, כאשר הסעודים מוכנים לשלם כסף, אז באותה נשימה של חיילים שהוא מסיג מצפון סוריה, הוא שולח לתגבור בסעודיה.

 

 

מדיניות החוץ של ארה"ב (הייתה כך גם בתקופות אחרות, אך הואצה בתקופת טראמפ) היא נגזרת של יחסי הפנים. כאשר טראמפ מתעסק ביחסי חוץ, זה לעולם יהיה עם הפנים פנימה.

אם הוא יטיל מכסים על ברזל, זה כדי להגן על התעשיה והמצביעים שלו בפינסלבניה. אם הוא להטיל מכסים על הקנדים, זה כדי להשיב מלחמה ולאפשר לחקלאים של וויסקונסין לייצא חלב שלא במסגרת של 270% מס שהטילו הקנדים.

ציוץ חלב

כאשר הוא הוא מייצר הסכם עם מקסיקו (הרחבה עליו פה), זה כדי להגן על עובדי תעשיית הרכב במישגן.

הנה לפיכך הסבר ברור לעניין המעורבות שלו בסוריה.

כאשר היה סביבו הממסד, שהצליח להפעיל עליו את כוחו, אז צבא ארה"ב תקף את משטר אסד לאחר השימוש בגז, והנסיגה שרצה לבצע לפני כמה חודשים נמנעה ע"י היועץ לביטחון לאומי בולטון.

כעת שאין סביבו את אותם גורמים, הוא חופשי לפעול בדיוק כפי שרצה והאמין לאורך השנים.


התערובת הזו, של חוסר עניין מובנה של ארה"ב בנעשה במרחב של המזה"ת, חוסר עניין של מצביעים אמריקאים בעניין הכורדי, או בנעשה בסוריה בכלל, עם חוסר יכולת לשלם בעבור השירותים היקרים שנתנו להם, מביאה אותו להגיד את הדברים הבאים:

 

ועכשיו לשאלה הכי מסקרנת…
אם הוא מאבד עניין בחברות בריתו, מה עם ישראל?

בנקודת הזמן הזאת, מכיוון שישראל איננה משלמת כסף בגין השירותים (ההפך הוא הנכון, מקבלת 3.8 מליארד דולר לשנה) שהיא צורכת, ואפילו די מרגיזה את האמריקאים עם הפלירטוט שלה עם סין (זה ייגמר בבכי בקדנציה הבאה, תזכרו איפה קראתם את זה לראשונה), ומכיוון שיהדות ארה"ב איננה מצביעה עבורו (בבחירות 2016, רק כ – 21% מהיהודים הצביעו, וגם הם למעט פלורידה, במקומות חסרי ערך למפת האלקטורים של הנשיא), האם יש לו אינסנרס בנעשה בישראל?

והאם הוא יאבד את העניין בנו?

אני יכול להעריך בזהירות, שלישראל יש סוג של חיסון, תרופת קסם. החיסון הזה מורכב משני חלקים.

לחלק הראשון קוראים אוונגליסטים.
יש כ-100 מיליון מהם, והם הדת שהצביעה הכי הרבה לטראמפ (66% ליתר דיוק).

דפוסי הצבעה על פי דת

מה מעניין אוונגליסטים?
ניחשתם נכון, את ישראל….

החלק השני החשוב שקשור דווקא בכסף, הוא איך לא, תרומות של יהדות ארה"ב. כ – 25% מסך כל התרומות של המפלגה הרפובליקנית מגיעים מיהודים (אגב אצל הדמוקרטים זה 50%), מה שמשלים את שני הטיעונים המרכזיים לשימור חוסנה של ישראל בעיניו של טראמפ.

כמובן שיש עוד וקטורים חשובים, אבל זה הקהל הקדוש והחשוב ביותר לטראמפ (שגם תכלס זה לא מדיניות חוץ, זה מדיניות פנים שהיא Make America Great again- MAGA!).

אשר על כן, אני יכול להעריך בזהירות, שישראל תשאר בתוך "פול" העניין של נשיא זה, לפחות בוודאות בשנת הבחירות הבאה עלינו לטובה.

וכן, גם אם גנץ, או כל מי שיצליח להרכיב ממשלה ויסע לביקור בוושינגטון…

נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר

About קובי ברדה

יועץ תקשורת,ניהול משברים, קמפיינים פוליטיים ומיתוג מאז שנת 1999. בעל משרד בר-דעה אסטרטגיה שיווקית בע"מ ובין היתר כיהן בתפקידים של: דובר עיריית נתניה וס. דובר עיריית ת"א, דובר מנהלת הליגות בכדורגל, דובר לשר הרווחה ולחברי כנסת.