האם ישראל חברה פתוחה יותר , יוצר-kharaziofficial, אתר - PIXABAY.COM

על המיתוס שישראל דתית וחשוכה מאי פעם

מאת: ליאור בן עמי

בשבועיים האחרונים התקשורת עוסקת בהרחבה באמירה בזויה של ראש מכינה על נשים בצה"ל. עבור כמה מחבריי זוהי רק דוגמה נוספת לכך שישראל הופכת למדינה יותר דתית וחשוכה. חלק מהם צעירים ולא מכירים את העבר, אבל מאחרים אני מופתע. בעבר, מי שהיה מפקד חיל אוויר, שר ביטחון ונשיא המדינה אמר דברים דומים (פירוט בהמשך).

 

זה לא חדש. בוויכוחים שאני מנהל עם חברים בשנים האחרונות, וכבר כתבתי על כך בעבר, אני שומע שוב ושוב טענות בסגנון "לנו דווקא ממש בסדר, אבל ישראל הופכת למדינה יותר דתית, יותר מיליטריסטית, יותר גזענית". כשאני מבקש דוגמאות, מתחילים הגמגומים. "בנט שר החינוך, וביבי והערבים נוהרים, והרבנים, ואפילו סגן הרמטכ"ל אמר…"

וזה מאד מוזר לי.

כי העובדות מספרות סיפור אחר לגמרי.

* ישראל יותר דתית? האמנם? בני כמה אתם, תגידו לי?

אני זוכר ימים בהם היה ערוץ טלוויזיה אחד, כפוף לשלטון, שבערב שבת שידר תכנית על פרשת השבוע עם הרב שמואל אבידור הכהן והפסיק את שידוריו מיום שישי בלילה ועד למוצאי שבת. מסעדות וחנויות שמכרו מזון לא כשר, כמעט ולא היו קיימות והמעטות עשו זאת בהחבא. קנסות קשים הוטלו על המוכרים. עסקים היו סגורים בשבת. זוכרים את ההפגנות על פתיחת בתי קולנוע בשבת?

היום קשה יותר למצוא מסעדה כשרה מאשר לא כשרה במרכז הארץ. היום מרכזי קניות ובילוי פתוחים בשבת באופן קבוע. אינספור ערוצים משדרים בשבת, מסביב לשעון.

רק לפני כעשור, יו"ר מפלגת העבודה (!) התנגד לקיום מצעד גאווה בבירה, ואנשים שדיברו עמו אמרו שהוא מתנגד למצעד כזה בישראל בכלל.

היום, מכירים בישראל בזוגיות של הומוסקסואלים וראשי הבית היהודי (!) מגנים התבטאויות נגד הומואים. ראש ממשלה מהליכוד נתן את הנאום התומך ביותר (של רה"מ) בקהילה הלהט"בית מעולם. תא הגאווה בליכוד משגשג. השנה היה המצעד הגדול אי פעם בירושלים. עשרות אלפים מכל העולם הגיעו השנה למצעד בת"א והעיר נחשבת לאחת הידידותיות בעולם להומוסקסואלים.

* ישראל יותר מיליטריסטית? באמת? במה?

בישראל של לפני כמה עשורים אנשים תלו פוסטרים של גנרלים על המרפסות ביום העצמאות. המדינה הייתה מיליטריסטית פי כמה. היחס למפקדי צה“ל היה כאל בני אלים. ההתייחסות להודעות דובר צה"ל היתה כאל תורה מסיני.

במה ישראל היום יותר מיליטריסטית מבעבר?

גם הצבא עצמו יותר פלורליסטי. הצבא נלחם בהטרדות המיניות מצד גנרלים, שבעבר היו נפוצות עד כדי נורמה.

רק לאחרונה פורסמה בעמוד הפייסבוק הרשמי(!) של חיל האוויר תמונה של זוג גברים, לרגל יום המשפחה. חיל האוויר. כן, החיל של עזר (עייזר) ויצמן, זוכרים? המפקד והטייס הנערץ שאהב להשתמש במילים כמו "פייגלע" ו"מיידלע" ואמר משפטים כמו "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב." ו-"באופן אישי אני רואה בהומוסקסואליות תופעה שלילית. אני אוהב גבר שרוצה להיות גבר, ואישה שרוצה להיות אישה."

יום המשפחה, מתוך עמוד רשמי חיל האוויר

הבנתם את זה? לא רב או ראש מכינה אלא מי שהיה מפקד חיל האוויר, שר הביטחון, נשיא המדינה(!) מאז, ובאופן קבוע, עולה שיעור ההתגייסות של בנות, כולל דתיות.

* יותר קיטוב עדתי?

בשנות ה-80' שמעון פרס לא יכול היה להיכנס לשווקים מחשש שיפגעו בו. כאשר הגיע למימונה, המשטרה נאלצה לחלץ אותו.

את נאום הצ'חצ'חים אתם זוכרים? את "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים" של מוטה גור, אתם זוכרים? על הבמה ישבו כל ראשי המערך דאז. מישהו יכול לדמיין משפט כזה היום, מפוליטיקאי כלשהו? מחקרים שלמים נכתבו על האפליה והקיפוח, מאז קום המדינה וימי סאלח שבתי, דרך "הפנתרים השחורים" ה"לא נחמדים", נאום הצ'חצ'חים, האספסוף ו"מנשקי המזוזות". מי שסבור שנתניהו אחראי לקיטוב העדתי, פשוט אינו מכיר את ההיסטוריה.

* ישראל יותר גזענית? בחייכם . . .

ממשלת הליכוד העבירה, וממשיכה להעביר, לציבור הערבי את התקציב הגבוה ביותר (בפער עצום) מאז קום המדינה – 15 מיליארד שקלים בתכנית רב שנתית שמתמקדת בפיתוח כלכלי של יישובים ערביים, בתחומים כמו תשתיות, חינוך, תעסוקה, דיור, תחבורה ועוד. ראש ממשלה נתניהו פתח את שנת הלימודים בבית ספר ממלכתי-ערבי ונשא בו דברים על דו-קיום.

היו ימים בהם ערבים אזרחי ישראל(!) לא יכלו להסתובב במדינה באופן חופשי. זה היה תחת שלטון "המערך". אבל אין צורך לחזור לתקופה של לפני 50 שנה. מתוך טקסט שכתבתי בנושא לפני כשנה:

הריצו אחורה. עוד קצת. זוכרים?

כמה ידענו אז על שכנינו הערבים? האם הקשבנו להם?

כן, היה סרט ערבי ביום שישי, היו סמי וסוסו, המסעדה הגדולה ולילית נגר. אבל מה באמת ידענו על הלכי הרוח? כמה הכרנו?

היום אנחנו רואים ושומעים את האוכלוסיה הערבית: בטורים פובליציסטים ואישיים בעיתונים, באופן קבוע (קשוע, אנדראוס, עיאדאת, עודה בשאראת ועוד) בפריים טיים של הערוצים הנצפים בישראל, בתכניות כמו "עבודה ערבית", "פאודה" ועוד, כמגישים ומראיינים דעתנים (אהריש, נסאר ואחרים) חברי פאנלים ומשתתפים פופולריים בתכניות ריאליטי, כדמויות ראשיות בקולנוע הישראלי, בספרות, בבתי המשפט (כולל העליון. שופט ערבי היה בצוות השופטים שהכניס נשיא וראש ממשלה יהודים לכלא. ממש אפרטהייד גזעני), בהנהלות האוניברסיטאות ובתי החולים, כבכירים במשטרה, בצה"ל, בהדלקת המשואות ביום העצמאות ועוד.

לא שזה מספיק. לא שזה משקף את גודלם באוכלוסיה. לא שאין עוד הרבה מה לשפר. אבל הכיוון הוא בהחלט חיובי. לפני חודש וחצי פורסם ב"הארץ" ש"ב-2016 חלה עלייה משמעותית בייצוג ערבים בתקשורת הישראלית": ". . . כך למשל, אם בינואר 2016 עמד מדד הייצוג הכולל על כ-3 אחוז בלבד, הרי שבסופה של אותה שנה עלתה כמות הראיונות ל-6 אחוז."

אני זוכר כיצד המדינה רעשה כאשר ג'ימי טורק הוזמן לשחק בנבחרת ישראל. היום ערבים בקבוצות הכדורגל ובנבחרת הלאומית הם עניין מובן מאליו.

אני זוכר כיצד הוצגה דמות הערבי בסרטי הקולנוע ובספרות (בעיקר ספרות הילדים): זוכרים את דנידין? חסמב“ה? את "עזית הכלבה הצנחנית"?

היום אין סיכוי שהיו מציגים סטריאוטיפ כה נמוך ונלעג. כמה התקדמנו מאז. גם היחס לעולי אתיופיה הראשונים היה מחפיר והשתפר מאז, כמו גם מיקומם בכל תחומי החברה. שוב, זה רחוק מלהספיק או לספק, אבל בעבר היה גרוע בהרבה וההתרפקות על העבר חוטאת לאמת.

לפני כמה עשורים הגזענות היתה קונצנזוס. היא רק היתה פחות בוטה, אלימה ועילגת. פחות מתלהמת.

היום יש טוקבקים וסטטוסים בפייסבוק. כל גזען מתלהם וגס רוח עם מקלדת מקבל חשיפה. כל חבורה של גזענים עילגים ואלימים מצוטטים בתקשורת הסנסציונית, במרדף בלתי פוסק אחר רייטינג.

אבל בכל זאת, בניגוד לעבר, כבר שנים שהכהניסטים אינם מצליחים לעבור את אחוז החסימה. המודעות היום לצורך במלחמת חורמה בגזענות גדולה היום הרבה יותר מבעבר.

ישראל איננה דתית יותר, איננה גזענית יותר ואיננה מקוטבת יותר מבעבר. ההפך הוא הנכון.

יש, כאמור, עוד הרבה מה לשפר, אבל הכיוון הוא בהחלט חיובי. מספיק לייפות את העבר.

קישור לפוסט המקורי פה

********

להצטרפות לדף הפיסבוק של קצרצרים יש ללחוץ פה

 

About ליאור בן-עמי

מייסד האתר MidEastTruth.com - אתר תמיכה בישראל, בשפה האנגלית, שהוקם ב-2001. ◀ פוסט בעברית, לרגל "בר המצווה", אודות סיפור הקמתו וציוני דרך בתולדותיו, תוכלו לקרוא כאן. ◀ הפוסט כולל סקירה על הקמפיינים המוצלחים של האתר, אזכורו בתקשורת העולמית וההיסטוריה שלו. דוגמאות: * סרטון שלנו, אודות האפרטהייד במזרח התיכון, הוזכר בתכניתו הסופר-פופולארית של גלן בק וזכה ללמעלה ממיליון ושש מאות אלף צפיות, רק ביוטיוב, למרות שהוגבל שם לצפיה. * בעבר אתר MidEastTruth.com היה היחיד שהציג סרטונים מהצד הישראלי - כ-4 שנים לפני הקמת יוטיוב. * קמפיינים מוצלחים נגד MSNBC, סמסונג , הוועד האולימפי הבינלאומי ועוד. ◀ תומכים בישראל? עשו לנו 'לייק' בפייסבוק!