ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי וראש מפלגת היוניוניסטים האירית, צילום מסך יו טיוב

על הבחירות בבריטניה, תרזה מיי והשותפה החדשה

אז מה היה לנו?

יציאה לבחירות לאור סקרים שניבאו כ- 400 מושבים למפלגת השמרנים רק לפני כחודשיים, המשיך בהתנהלות קמפיין מופקרת של תרזה מיי , שממש הקפידה לא לפספס כל תחנה קיימת בדרך, והסתיים בבחירות שהביאו להפסד השליטה הבלעדית של המפלגה השמרנית ול- "פרלמנט תלוי". אז מה היה ובעיקר מה התרחישים העתידים – בפוסט הבא:

ההחלטה על הבחירות

הרעיון לצאת למהלך בחירות היה אמור לשרת שתי מטרות עיקריות.

הראשונה, לבסס את תרזה מיי, (ש- "הוצנחה" כראש ממשלה נבחרת לאחר התבוסה של קמרון במשאל עם) כראש ממשלה נבחרת ולגיטימית, תוך שהיא מגדילה  את יכולות התמרון (כאמור היו גם סקרים על 400 מושבים) שלה בממשלתה.

השנייה, להציג בפני האיחוד את הלגיטמציה הציבורית המחודשת שניתן לה במהלכים ליציאה של הברקזיט.

כאמור וכפי שנכתב בפתיח, אין כמעט טעות שהגברת מיי לא עשתה במהלך ניהול הקמפיין שלה.

ראוי לציין בין היתר את ההחלטה היהירה להתעלמות משאר המועמדים וסירוב להופעה בעימות, הבריטים (בניגוד להבנה הישראלית), לא אהבו את "הדוכן הריק" של מיי לדיבייט הציבורי.

ההודעה שלה על הכוונה לקצץ בתוכנית הרווחה (ממנה נאלצה לחזור) לא ממש סייעה לה.

עקב האכילס הכי בולט היה פיגועי הטרור, שהדליקו זרקור על העובדה שהיא שהייתה האחראית על המשטרה, שספגה במשך 8 שנים קיצוצים משמעותיים. ולבסוף גם הקליפ "שקרנית שקרנית" שנוגן בכל בימה אפשרית, לא ממש סייע למיי בקמפיין שנוהל בצורה יהירה ורשלנית.

*****

תוצאות הבחירות והמשמעות שלהן

הזירה הבריטית היא פספס של עמים שונים (אנגלים,וולשים,אירים וסקוטים) ששולחים את הנציגים שלהם בחלוקה עפ"י מחוזות, לאייש 650 מושבים בפרלמנט הבריטי. כדי לשלוט בפרלמנט, באופן עקרוני (רק עקרוני ותכף נבין למה), המפלגה השלטת צריכה להציג מעל 325 מושבים. במצב בו אין מפלגה שמציגה מעל 325 חברים, יש לפנות להקמת קואליציה, או מה שהבריטים מכנים "פרלמנט תלוי" (Hung parliament) שהתקיים אגב, עד היום , רק 3 פעמים מאז מלחמ"ע השנייה.

תוצאות הבחירות עפ"י תוצאות האמת:

תוצאות הבחירות באנגליה

הניתוח של הבחירות מעלה שתי מפסידות עיקריות, שתיהן נשים, ושתיהן ראשי ממשלה. האחת היא תרזה מיי, יו"ר מפלגת הקונסרבטיבים, שאיבדה את הרוב המוחלט שהיה לה בבית הנבחרים ובסך הכל 12 מושבים.
השנייה היא ניקולה סטרג'ון, ראש ממשלת סקוטלנד ויו"ר המפלגה הלאומית הסקוטית, שניסתה לבדוק את האפשרות של התנתקות מחודשת מבריטניה, על רקע הברקזיט, (לאחר שבמשאל העם האחרון נקבע כי סקוטלנד תשאר חלק מהממלכה המאוחדת), וספגה מכה כואבת במיוחד הכוללת ריסוק של 19 מנדטים (שברובם נדדו לליבור).

המרוויח הגדול של הבחירות ללא שום ספק הוא מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבייןשלמרות שנחשב בעל נטיות אנטישמיות ובתחילת המירוץ כ- "בלתי בחיר", הצליח להביא לגל של צעירים (18-24) שיצאו לקלפיות בשיעור שיא של 72%, ויצרו גל המשך למצביעי בארני סנדרס מהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב והעצמת התופעה של צעירים המורדים במוסכמות הקפטילסטיות של הוריהם.

*****

המצוקה של מיי והדרך שלה להתגבר עליה

עוד במהלך הספירה של הקלפיות בלילה, החלו הקריאות הפומביות להתפטרותה מחוץ למפלגתה, אבל כואב יותר (עבורה) מתוך מפלגתה, ובכלל זה, הצעה למנות את בוריס ג'ונסון (שר החוץ ולשעבר ראש עיריית לונדון) לראש הממשלה במקומה.

תרזה מיי (יאמר לזכותה) הצליחה לאסוף את עצמה מהתבוסה הקשה, לעמוד על הרגליים, לסגור דיל עם מפלגת ה – יוניוניסטית האירית (הרחבה בהמשך) , לגשת למלכה ולקבל את ההרשאה להתחיל לנהל את המו"מ על הקמת הממשלה. בהמשך היום היא אישררה מחדש את המינויים של השרים המרכזיים בממשלתה (ובכלל זה את ג'ונסון כשר החוץ) ונשאה נאום ברחבת דאונינג 10 שכל כולה מרוכזת כעת בהמשך העשייה, המו"מ על הברקזייט שייחל בעוד 10 ימים ומאבק ללא גבולות נגד הטרור המוסלמי.

מכיוון שהמפלגה הלאומנית האירית ,השין – פן על 7 המנדטים שלה, הודיעה כי (תמשיך) להחרים את הפרלמנט, הרי ששותפות של 328 מושבים יחצו את הקו של 323 מושבים (הדרושים בפועל) להקמת קואליציה ו"החזרת הסדר" הציבורי על מקומו במהירות. בעשותה כן, הצליחה תרזה מאי לפרק את המוקש שנבע כתוצאה מהכישלון האישי שלה ושל מפלגתה, במהלך בחירות הבזק.

הבעיה היא, שהשותפה שלה לממשלה, המפלגה היוניוניסטית, מאמינה בברקזיט רך (שישאיר את בריטניה  במסגרת השוק המשותף גם ללא חברות באיחוד  – בדומה למעמד של נורבגיה) ולא ברקזיט קשה (גירושין) , מה שיהווה אתגר למנהיגותה ברקע של הכוונה ללכת לבחירות לחיזוק הברקזיט מול האיחוד האירופאי (שכאמור היתה אחת משתי הסיבות להן יצאה לבחירות…).

מי אתם היוניוניסטים מצפון אירלנד (מפלגת DUP) ?

המדובר במפלגה פרוטסטנטית, שנוסדה בצפון אירלנד,  על הבסיס של התנגדות לתנועת ה IRA. המפלגה מציגה עמדות פרו בריטיות ובעלת עקרונות שמרניים מובהקים שבאים לידי ביטוי ביחס להתנגדות לנישואים חד מיניים ולהפלות. יו"ר המפלגה היא (גם כאן), אשה בשם אלן פוסטר. בנוסף, המפלגה תומכת כאמור בברקזיט רך. ביחסה לגבי ישראל, הרי המדובר במפלגה בעלת נטיות פרו ישראליות, ואף השיקה ארגון ושמו 'חברים של ישראל' שמטרתו להגן על שמה של ישראל באירלנד ולקדם את שיתוף הפעולה עמה. מנהיגי הקהילה היהודית מיהרו לברך את הקואלציה ואמרו שהיא טובה לישראל וליהודי בריטניה.

העתיד הקרוב

הימים הקרובים יהיו קריטיים למנהיגותה של מיי. האם תצליח לייצב את הממשלה ולבער את כיסי ההתנגדות מתוך ומחוץ למפלגתה? כיצד יגיב האיחוד האירופי לחולשה כפי שהתקיימה בתוצאות הבחירות והאם שתי המנהיגות, מיי ופוסטר, יוכלו לקיים יחדיו קואליציה פרודקטיבית?

ימים יגידו…

נהנתם? מוזמנים לתת לנו לייק ולעקוב אחר קצרצרים בפייסבוק

 

About קובי ברדה

יועץ תקשורת,ניהול משברים, קמפיינים פוליטיים ומיתוג מאז שנת 1999. בעל משרד בר-דעה אסטרטגיה שיווקית בע"מ ובין היתר כיהן בתפקידים של: דובר עיריית נתניה וס. דובר עיריית ת"א, דובר מנהלת הליגות בכדורגל, דובר לשר הרווחה ולחברי כנסת.