סגירת הממשל

על ה- SHUTDOWN שמשתק את וושינגטון

ב – 22 לינואר, המערכת האמריקאית תחצה את החודש של הדממה (שיא חדש של כל הזמנים) או באנגלית GOVERNMENT SHUTDOWN  בגלל המחלוקת על מימון החומה. כ-800,000 עובדים פדרליים עד כה (ועוד רבים יתווספו בהמשך ככל שלא תסתיים) בני ערובה בקרב פוליטי, שנכון לעכשיו קשה לראות מי ימצמץ בו ראשון.

התקופה הארוכה בה הממשל סגור, גורם לבעיות תפקוד קשות בתחומים רבים של הממשל ובכלל זה: פקחי ההגירה בשדות התעופה והנמלים, פקחי שמורות הטבע, פקחי טיסה, סוכני ומעבדות FBI, משרד האוצר, חלק מעובדי הבית הלבן ועוד רבים אחרים.
חלק מאותם עובדים מגיעים לעבודה ויקבלו את הכסף שתסתיים ההשבתה בחוק שעבר לאחרונה בקונגרס שהנשיא הודיע כי תומך בו, חלק לקחו חופשה כפויה ומנסים "לגרד" כסף בעבודות כמו נהגי UBER, בייביסיטר או מכירה של מוצרים בג'ראזסייל.
השיתוק בממשל גורם לאובדן של כמיליארד דולר בשבוע לכלכלת ארה"ב ובחלק מהמקרים לנזקים בלתי הפיכים (למשל ציד של חיות בר שבהעדר פקחים בשמורות שאוכפים את החוק הפכו לדבר שבשגרה).

מדוע אם כן קרה מצב זה?

הנשיא דונלד טראמפ מבקש להעביר את רפורמת בניית החומה, איתה החל בשנתיים האחרונות.
עד כה העביר הקונגרס התחייבות תקציבית גדר בעלות כוללת של 1.6 מיליארד דולר, הכוללת חלקים בטקסס ובסן דייגו בהיקף כולל של כ-76 ק"מ עד כה.
לשם בניית החומה, הוגשה בקשה לקונגרס להעמיד תקציב של 5.7 מיליארד דולר שיספיק לו לסלילה והקמה של כ- 370 ק"מ מתוך כ-1000 ק"מ שמבקש הנשיא להקים, כאשר את שאר 3218 ק"מ עם הגבול של מקסיקו, מכסים מכשולים טבעיים.
אין הערכה מדויקת לתקצובה של החומה, והיא נעה בין הערכה של נציגות המפלגה הרפובליקנית בסנאט על עלות כוללת של בין 12-15 מיליארד דולר, עד 37 מיליארד דולר שטוענים הדמוקרטים.
ערב פיזור בית הנבחרים הקודם, החקיקה לתקצוב הגדר (שהיה בשליטה רפובליקנית) עבר, והחוק מונח כעת בפני הסנאט.
למרות שבסנאט הוגדלה כמות החברים הרפובליקנים ל-53 חברים, הדמוקרטים לא מאפשרים להעביר את הדיון להצבעה באמצעות דיון אין –סופי הנקרא "פיליבסטר".
יו"ר הרוב בבית הנבחרים ננסי פולסי יו"ר המיעוט בסנאט, צ'ק שומר הדמוקרטים, הודיעו כי לא יעבירו כסף לבניית החומה משום שלטענתם המדובר בפתרון בלתי יעיל.
הנציגות הרפובליקנית, ובראשם הנשיא טראמפ, מרבים להביא לדוגמא את הגדר שהוקמה בנגב לעצירת המסתננים, שמציגה תוצאות מרשימות בהסתננות מעבר לגבול.

מה הם אם כן התרחישים הפוליטיים האפשריים לסיומה של ההשבתה?

1. התקפלות: אחד משני הצדדים יתקפל וכל חוק התקציב, כולל תקציב החומה יעבור. הנשיא טראמפ לא יכול להרשות זאת לעצמו ובהקשר זה הוא משחק משחק סכום 0. התומכים שלו, ובראשם הפרשנית השמרנית, עו"ד אן קלטור, מפעילים לחץ על נושא החומה, בבטן הרכה של הנשיא. התקפלות שלו בעניין החומה, יכולה לסגור עבורו את הדרך לבחירות 2020, מה שהוא לא ירצה להפסיד. מהצד השני, הדמוקרטים, שבעברם תמכו בהקמת חומה (ובכלל זה צ'ק שומר לפני כעשור), מבינים כי זו הנקודה הרגישה של טראמפ, ולא מוכנים לוותר על ההישג הפוליטי המשמעותי ביותר שלהם לקראת בחירות 2020. סבירות נמוכה.

2. פשרה: הנשיא טראמפ, ומחבר הספר THE ART OF THE DEAL יכול עוד למצוא דרך יצירתית לגשר עם הדמוקרטים, אך בשלב זה, נראה כי הצדדים מתבצרים בעמדותיהם, ורק תרחיש קיצוני חברתי או פוליטי, שיכול לשמש כ – GAME CHANGER, יביא את הצדדים לסוג של פשרה. סבירות בינונית.

במוצ"ש, הציע הנשיא הצעת פשרה חדשה הכוללת את המרכיביבם הבאים:

  • 800 מליון דולר לעזרה הומניטרית לפליטים.
  • 805 מיליון דולר לאיתור סמים באמצעים אלקטרונים.
  • תוספת של 2750 שוטרי הגירה (ICE).
  • תוספת של 75 שופטי הגירה להגברת קצב הטיפול בתיקי הגירה.
  • שינוי החוק שמאפשר לכל מי שכף רגלו דרכה באדמת ארה"ב להופיע בפני שופט הגירה.
    אפשרות להגשת בקשת חסות בשגרירויות ברחבי העולם ככה שלא יצטרכו להגיע עד לפתח הגבול ובמיוחד עבור בקשות של ילדים.
  • 5.7 מיליארד דולר לגדר באורך 2000 מייל שעשויה מברזל ולא מבטון, כאשר שאר השטח יסתפקו במכשולים טבעיים.
  • 3 שנים פטור מהליכים לגירוש של ילדי "החולמים" שהגיעו בתקופת אובמה, כאשר בתקופה זו יוכלו לקבל מספר ביטוח לאומי ואפשרויות תעסוקה כנגזרת מהיותם חוקיים.
  • 3 שנים עיכוב הליכים משפטיים כנגד 300,000 מהגרים שהחלו הליכים לגירושם לאחר תום תקופת שהייתם החוקית.

בכך, מציע הנשיא סוכריות מתוקות לדמוקרטים בנושא ילדי החולמים ונותן מענה להצעות של המפלגה הדמוקרטית.

לפי שעה, הדמוקרטים דחו את ההצעה על הסף.

3. התרחיש הגרעיני: בכדי לסיים את הפיליבסטר של המפלגה הדמוקרטית, יכול יו"ר הרוב בסנאט, מיץ' מקונול, לזמן את החברים להצביע על חוק שיורה להפסיק את הפיליבסטר (לזה מספיק 51) ובכך לגשת להצביע על החוק ישירות. פתרון שכזה יהווה תקדים, ויסיר את אחד מהכלים החשובים ביותר שיש בידי המיעוט בסנאט, הצורך להגיע לפשרה עם הרוב. הרפובליקנים מבינים שזה יכול להיות בעייתי, ומקונול עצמו הודיע, כי הוא לא מתכוון לעשות שימוש בכלי זה. סבירות בינונית.

4. מקרה חירום לאומי: לאחר אירועי הטרור ב – 11 לספטמבר, חוקק הקונגרס את חוק " בינוי תשתיות במקרה של הכרזת מלחמה או מקרה חירום לאומי", במקרה שכזה, יכול הנשיא להורות למזכיר ההגנה, לבצע בניות תשתית חיונית בעת מקרה חירום לאומי. בימים האחרונים, הנשיא טראמפ מדבר על התרחיש הזה יותר ויותר, ומאיים כי אם לא תיוותר לו הברירה, הוא יפעל עפ"י הסמכות שהקנה לו החוק. החסרונות הקיימים בהפעלת חוק כזה רבים, וקשורים בעיקר ביצירת תקדים לנשיאים הבאים, אי – יכולת מובהקת להפקעת קרקעות פרטיות, והשאלה האם אכן קיים בכלל מצב חירום, כפי שמפרש זאת הנשיא. יחד עם זאת, ככל שנוקף הזמן, הסבירות של התרחיש הזה עולה, כי מדובר בסמכות שהקנה המחוקק ישירות לנשיא, שלא מחייבת אותו להתייעץ עם המחוקקים עצמם. סבירות בינונית – גבוהה.

בכל תרחיש שלא יתקבל, למעט תרחיש של פשרה, ילווה נושא מימון החומה את מערכת 2020, שאת יריית הפתיחה שלה שמענו בימים האחרונים בהצטרפותם של כמה מועמדים דמוקרטים לריצה בפריימריז הדמוקרטי.

הכותב הוא מחבר הספר: " המפתח להבנת דונאלד ג'יי טראמפ".

נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר

About קובי ברדה

יועץ תקשורת,ניהול משברים, קמפיינים פוליטיים ומיתוג מאז שנת 1999. בעל משרד בר-דעה אסטרטגיה שיווקית בע"מ ובין היתר כיהן בתפקידים של: דובר עיריית נתניה וס. דובר עיריית ת"א, דובר מנהלת הליגות בכדורגל, דובר לשר הרווחה ולחברי כנסת.