0
0
שגרירת ארה"ב לאו"ם, המושלת לשעבר, ניקי היילי (הרחבה על היזמות החלוצית שלה במאבק ב – BDS כאן), סיכלה לפנות בוקר ביום שבת (זמננו) , את הצעתו של מזכ"ל האו"ם החדש, הפורטוגלי אנטוניו גוטרש, למנות את סלאם פיהד, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, לתפקיד ראש משלחת האו"ם בלוב. אבל מה הם הנסיבות והמניעים לסיכולו של מי שהיה רוה"מ הפלסטיני ובמובנים רבים סוג של "בן חסות" אמריקאי? והאם יש לפלסטינים ממה לחשוש? על הכל מאחורי הקלעים בטור הבא.
ניקי הילי, שגרירת ארה"ב לאו"ם פרסמה הודעה רשמית על התנגדות ארה"ב למינויו של רוה"מ הרש"פ לשעבר, סאלם פיהאד.
היילי אמרה כי ממשל טראמפ הביע אכזבה מהעובדה שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שלח מכתב למועצת הביטחון של האו"ם, ובו הצהיר על רצונו למנות את פיאד, אשר כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית בשנים 2013-2007. "במשך זמן רב מדי, האו"ם העדיף בצורה לא הוגנת את הרשות הפלסטינית, באופן שגרם נזק לבעלת בריתנו ישראל", נכתב בהודעה של היילי בנושא. היא הוסיפה כי ארה"ב לא מכירה במדינה הפלסטינית, וכי אינה תומכת במסר שמינוי פיאד יעביר באו"ם.
אך עם ציינה כי ממשל טראמפ מעוניין להביא לסיומו של הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. "אנו מעודדים את שני הצדדים לפעול יחד כדי להגיע לפתרון".על פי נוהלי האו"ם, המינוי מותנה באישור בקונצנזוס של כל חברות מועצת הביטחון, כך שהתנגדותה של ארה"ב מסכלת למעשה את המינוי כולו.
ניקי האלי, יוצר – Staff Sgt Jorge Intriago, מקור-ויקפדיה
כמובן שהשגריר הישראלי, דני דנון יצא מגדרו למהלך ואמר: "הממשל החדש בארה"ב מוכיח שהוא עומד עם ישראל בזירה הבינלאומית בכלל ובאו"ם בפרט, ופועל למען האינטרס המשותף של שתי המדינות. מדובר בתחילתו של עידן חדש באו"ם, עידן שבו ארה"ב עומדת לצדה של ישראל נגד יוזמות אנטי ישראליות".
********
אבל מה הכוונה האמיתית מאחורי המהלך? והאם יש כאן צעד דרמטי בהקשר ישראל והאו"ם?
התשובה לזה היא כן,אבל…
*************
כן
אין ספק כי דברים יראו אחרת בהקשר של תמיכה בישראל באו"ם , כחלק מתור הזהב שבפתחנו, שפורט בהרחבה בטור הקודם. התמיכה מופעלת בתנועת מלקחיים הכוללת את ממשלת ארה"ב בראשות טראמפ מחד, והקונגרס האמריקאי ביזמותיו שהוגשו ע"י קרוז-גרהם בסנאט וע"י מייק רוג'רס מבית הנבחרים, לעניין האו"ם והיחס המוטה שלו נגד ישראל מאידך.
עוד לפני כניסתו לתפקיד, התבטא טראמפ על הצורך לאזן את ההתייחסות באו"ם כנגד ישראל, ובהקשר זה בהחלט מדובר בשינוי משמעותי לאופן שבו ארה"ב תטפל בישראל באו"ם.
ההחלטה הזאת מייצרת כמובן את "סימון הקו " עבור שינוי התנהגות ארה"ב לישראל באופן חד, ויש שיגידו בוטה (כמו שגרירה היוצא של ארה"ב בישראל, דן שפירו שצייץ כי מדובר בצעד "מטומטם להחריד") .
**********
אבל
את החלק הבא דווקא יש לקרוא בעיון, כי זה הליבה של פעילות טראמפ במזה"ת, כפי שהתייחסתי אליו בטור המיוחד של השנה הראשונה של טראמפ בתפקיד.
אני חוזר וכותב, כי בניגוד למה שבנט וחבריו חושבים, טראמפ לא יקדש את קדומים או בית אל. הוא כן יעביר את השגרירות לי-ם (עד תום הקדנציה שלו), אבל כנושא ונותן "הוגן" הוא יבקש מנתניהו לשלם במזומן בעד החלטה שכזו (למשל הכרה באבו-דיס כבירת פלשתין ?).
האתגר בנקודת הפתיחה הוא, ריכוך העקשנות הפלשתינאית, שמאז שאובמה נכנס לתפקיד צמחה מעבר לגודלה הסביר והדרך שבה היא תופסת את עצמה.
האמריקאים מבינים (סוף סוף?) שצריך להפעיל כח, הרבה כח, כדי לכופף את המסגרות ולתקן את הנזק של מדיניות החוץ הרופסת שהשאירה מורשת אובמה במרחב של הג'ונג'ל הים – תיכוני.
כאשר אתה לוקח נבוט של 5 ק"ג, ומוריד אותו ישירות על המצח הפלסטיני, אחרי שלמעלה מ – 3 שבועות אתה לא טורח להשיב לטלפונים וניסיונות ליצור קשר , אתה מעביר מסר לרמאללה, גם אם אבו -מאזן לא ממש "מאוהב" בפייהד.
הכוונה בתחילת הדרך היא ליישר את הפלסטינים כדי לגשת למה שטראמפ מאמין שיצליח לעשות.
לקדם מו"מ על הסדר שלום עם חשיבה מחוץ לקופסא, שתתניע את תהליך השלום (למגינת ליבו של בנט שדורש מנתניהו לא להזכיר את המילה פלסטין ולדרוש סיפוח – ילדותי,מטופש ואת התשובה יקבל מטרמפ "המשיח הג'ינג'י" בסיכום פגישתו עם נתניהו השבוע) זו המטרה של טראמפ שעמדה לנגד עיניו בהקשר זה.
להצטרפות לדף הפיסבוק של קצרצרים יש לללחץ פה.
