0
0
בדקות אלו שנכתב פוסט זה, לא הסתיים ההליך של ספירת כל הקולות בכל המחוזות, אך ניתן כבר להתחיל ולסכם את התמונה בכללותה ולנסות ולהבין את ההשפעה וההשלכות של תוצאות בחירות 2018.
המפלגה הדמוקרטית:
המפלגה הדמוקרטית יוצאת בסך הכל מרוצה מהתוצאות, אך יחד עם זאת עם טעם של החמצה. הפרשנים הפוליטים בחודשים האחרונים תיארו את "הגל הכחול", ניצחון מוחץ בשני הבתים, כזה שיוכל להבטיח את שיתוק הממשל והסיבוך של הנשיא בהליך הדחה ארוך ומתיש. חשוב להבין כי היסטורית, נשיא מכהן, מאבד ממוצע של 28 מושבים בבחירות של קדנציה ראשונה. עד כה, שנותרו עוד 23 מושבים לחלוקה, הדמוקרטים הצליחו לגייס + 26 מושבים, ככה שככל הנראה, המפלגה הדמוקרטית, תציג הישג קרוב לממוצע. מהצד השני, למעט נבאדה אותה הצליחה המפלגה להפוך (לפי שעה), המפלגה איבדה מושבים חשובים של הסנאט והיכולת של יו"ר המיעוט הדמוקרטי, צ'ק שומר להצליף ביזמויות הנשיא.
המפלגה הרפובליקנית:
המפלגה הרפובליקנית איבדה את בית הנבחרים. זה אומנם היה צפוי, ואומנם היה בטווח הסטטיסטי, אבל קשה להכהות את תחושת החמיצות של איבוד הגמוניה בבית הנבחרים. יחד עם זאת, ניתן לקבוע כבר בשלב זה, כי המפלגה הרפובליקנית הגדילה את האחיזה בסנאט לאזור של 54 או 55 מושבים (בכפוף לתום ספירת הקולות בהם מובילה המפלגה באריזונה ובמונטנה ובמידה ותנצח את הסיבוב המיוחד במססיפי בעוד שבועיים). למעט המושב שאיבדה בנבאדה לדמוקרטים, היה זה לילה גדול למפלגה הרפובליקנית עם נצחונות במדינות חשובות כמו פלורידה, מיזורי, אינדיאנה וצפון דקוטה. השליטה הזאת בבחירות 2018 והרחבת האחיזה, תבטיח לה כמעט בוודאות את הסנאט גם ב – 2020, אז יצאו סבב של 34 מושבים לבחירה, באזורים אדומים מובהקים, ותאפשר לטראמפ (ככל שייבחר) שנתיים שקטות בסנאט.
הנשיא טראמפ
למרות שהנשיא עצמו הכריז בקולו במהלך עצרת בחירות במונטנה כי "מדובר במשאל עם על תפקודו", הנשיא לא עמד לבחירה פה.
יחד עם זאת, חשוב וראוי לבדוק את המערכת הפוליטית אותה הוא יקבל החל מחודש ינואר 2019.
עפ"י החוקה, המפלגה המנצחת מחזיקה בראשות כל הוועדות, כאשר יו"ר קובע את סדר ונוהל הישיבות. אשר על-כן, ייאלץ טראמפ לעבור "טירונות" מהצד הדמוקרטי שישלוט על סדר היום, ויאלץ להדרש לגילויי מסמכים בשורה של נושאים, בהתאם לוועדות הרלוונטיות, כאלה שיסבכו את חייו. הייתה כבר דרישה לראות את ניכויי המס שלו, פרשת הקנוניה עם רוסיה (שעד היום אין ראיה), האוניברסיטה שלו שנסגרה, פרשת סטורמי דניאלס, ואפילו (בסרטון למטה) בדרישה לבדיקה של שימוש שלו במכשיר הטלפון שלו…
יחד עם זאת, אין ספק כי הפרשה המשמעותית ביותר שתלווה את כהונתו בשנתיים הקרובות תהיה ההחלטה (ככל הנראה) להדיח את טראמפ, כפי שהתחייבה חברת הקונגרס הוותיקה הדמוקרטית, מקסין ווטרס ( Maxine Waters) שנוהגת להמנע מאזכור שמו ומשתמשת בכינוי " impeach 45" ׁׁ(הדיחו את 45, שזה מספר נשיאותו של הנשיא טראמפ).
האסטרטגיה שתקבע המפלגה הדמוקרטית תגזור את ההחלטות של האופן בו תפעל בבית הנבחרים.
אם המפלגה תחפש לנסות ולהלחם בטראמפ, אז נמשיך לראות את פני המפלגה להקצנה פרוגרסיבית תוך איוש כיו"ר ועדות אנשים שלהם אג'נדה אישית למלחמה בטראמפ.
אם ראשי המפלגה יבינו, כי ההקצנה הפרוגרסיבית, שהביאה לדפוס ההצבעה האוטומטי נגד המינוי של השופט קאבנו, גרמה לכך שהציבור מהמדינות האדומות, הראה לסנטורים את הדלת החוצה (מיזורי, אינדיאנה, צ. דקוטה ואולי אף מונטנה). לעומת זאת, המועמד הכחול היחיד שהצליח לשרוד במדינה אדומה (ג'ו מנצ'ין, מערב ורג'יניה) נבחר כי הוא תמך במועמד לגופו של עניין (או לגופו של שיקול פוליטי, אותו הדבר).
והמסקנה?
אפשרי שהפעילות בבית הנבחרים יכולה להיות על אינטרסים משותפים.
אין כמו הנשיא טראמפ, מחבר הספר "THE ART OF THE DEAL", שידע לעשות עסקים עם חברי קונגרס, ככל שהם יגיעו מהמחשבה והתובנה שהציבור האמריקאי מחפש שיתופי פעולה במקום שיתוק פוליטי.
בצד החיובי, אוסף הנשיא מספר הישגים משמעותיים.
הראשון והחשוב ביותר, שימור הסנאט, שהוא מכורח החוקה מי שמאשר מינויים למזכירים ( יועצי הנשיא בדומה לשרים שלנו, אך בהבדל שהם כפופים לו ולהחלטותיו), שגרירים, בכירים בממשל הפדראלי ועוד נעשה בסנאט. כמו – כן הסכמים ואישורים בינ"ל נעשים במסגרת הסנאט.
שנית, החברים הרפובליקנים שיצאו מהסנאט דוגמת ג'ף פלאק מאריזונה, שעיכב את מינוי השופט ברט קאבנה ובוב קרוקר מטנסי, שהרבה למתוח ביקורת על הנשיא, מוחלפים בסנטורים אוהדי טראמפ, המרגישים מחוייבים לאיש ומורשתו, במיוחד לאחר המאמץ האדיר שעשה כדי להביא להיבחרם בעצרות שערך במדינות המוצא שלהם.
שלישית, בחלק מהקרבות של מושלים בארה"ב, רשם הנשיא הישגים נאים, ומועמדים אותם קידם דוגמת דה-סנטוס בפלורידה ומושלים ממדינות המתנדנדות ניו המפשייר, אוהיו, איווה, ואריזונה, שיסיעו לו בשרטוט מחוזות הבחירה החדש שיעשה בשנת 2020.
רביעית, למרות שהחשש לכך היה נמוך יחסית, עצם שימור הסנאט יאפשר לנשיא למנוע מחקיקה פופליסיטית לחצות את קו הסיום, ובדגש מיוחד על נושא ההדחה (ככל שתהיה).
הבחירות וישראל
בשורה התחתונה, ישראל הרוויחה היום הזה, בעיקר בזכות מי שלא נבחר…
במחוז ה – 1 של פינסלבניה, המועמד שונא -ישראל, עו"ד סקוט וואלס הפסיד לאחד מגדולי חברים של ישראל, הקונגרסמן הרפובליקני, ברייאן פיטספטריק ( Brian Fitzpatrick) מי שהיה עוזר מיוחד לתובע ה-FBI, ונבחר לראשונה לקונגרס ב-2016. בראיין, אוהב ישראל מושבע (בתמונה מצולם על אבני הכותל) שנבחר לקדנציה נוספת.
המדובר במתחרה הדמוקרטי שלו, העו"ד וואלס, אשר נודע בזכות שערוריה של תרומת ה- 50,000$ לתנועה היהודית התומכת ב- BDS, ארגון קול יהודי לשלום או בפשטות jvp. כמו-כן, תרם 25,000$ לג'ורג' גאלווי, פוליטיקאי בריטי אנטישמי.
קרב נוסף שהסתיים באי- בחירתה של אנטישמית ידועה ומוצהרת, הוא הפסדה של המחזאית והסופרת לסלי קוקברן, במחוז ה – 5 של ורג'יניה. קוקברן, מחברת הספר "Dangerous Liaison: The Inside Story of the U.S.-Israeli Covert Relationship”, אשר מכיל ביקורת חריפה ואנטישמית על יחסי ישראל -ארה"ב ודרכי הכחש בה נוהגת ישראל במערכת יחסים זו. המנצח אגב, דנבר ריגלמאן, נתמח ע"י ארגון השדולה הרפובליקני היהודי, שאף מימן את סרטון בחירות זה.
ראוי לציין גם כי בצד הכחול של המפה, ג'קי רוזן הסנטורית שנבחרה לייצג את נבאדה, שימשה בשנים 2013–2016 כנשיאת הקהילה של בית הכנסת "נר תמיד" בהנדרסון, בית הכנסת הרפורמי הגדול ביותר באזור עמק לאס וגאס.
ג'קי אוהבת ישראל גדולה, ותמשמש משקולת נגד כוחות פרוגרסיבים במפלגה הדמוקרטית, חלקם אף יהודים לצערנו, שחלק מתפיסת עולם הפרוגרסיבית כוללת שימוש בכלים דוגמת ה – BDS כנגד מדינת ישראל.
ולסיום… מי שרוצה מוזמן להתרשם מהניחוש המוקדם שלי, שדי פגע בול פגיעה בסנאט, אבל רק חזה את מעבר הבית לידים דמוקרטיות ולא בהיקף שהושג בסופו של דבר.
נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק, בטלגרם ובטויטר
