הסרת פסל זיכרון

האם הסרת פסלים יגרמו למלחמת אזרחים בארה"ב?

בימים האחרונים, עלה נושא פסלים וסמלים של הקונפדרציה למרכז השיח הציבורי בארה"ב. השיח כלל דרישה חד משמעית להסרה של פסלים, דגלים (דגל הדיקסי) וסמלים של הקונפדרציה, למעלה מ – 150 שנה לאחר שהגנרל רוברט לי, נכנע עם צבא צפון וירג'יניה ב-9 באפריל 1865.

****

נתחיל ברקע היסטורי קצר…

את התיאור המלא תוכלו לקבל במאמר אותו כתב ה- מומחה להיסטוריה אמריקאית, הפרופ' ארנון גוטפלד תחת הסיבות למלחמת האזרחים ומשמעותה בהיסטוריה האמריקנית.

בבחירות של שנת 1860 נבחר לנשיאות אברהם לינקולן (Lincoln), מועמדה של המפלגה הרפובליקנית, מבלי שקיבל קול אלקטוריאלי אחד דרומה מקו מייסון-דיקסון (Mason-Dixon), קו הנהרות המחלק את ארה"ב לצפון ולדרום. משמעות הדבר הייתה, כי המפלגות, שעד לבחירות אלו ביטאו אפשרות של פשרות בין האזורים, הפכו להיות מחוזניות לחלוטין. העובדה שהנשיא הנבחר לא היה חייב לדרום מאומה גרמה שם לחרדות עמוקות; לינקולן נבחר כנציגה של מפלגה אזורית – צפונית. במדינות הדרום ראו את המפלגה הרפובליקנית כמפלגה של תובעי ביטול העבדות (abolitionists), שונאי הדרום, וחששו, שבחירה זו מסמלת את קץ מוסד העבדות שעליו הייתה מבוססת כלכלתן.

בשנת 1861 החל הדרום להתנגד בכוח לסמכות המימשל המרכזי בהתקפות על מבצרים פדראליים, בהחרמת רכוש של ממשלת ארה"ב ובסירוב לשלם מסים. פעולות אלו הביאו בצפון לתגובות נרגזות. הנשיא החליט, שעליו להשתמש בכוח על מנת לשמר את הברית, והוא זכה לתמיכה של צפוניים רבים בדרכו זו.

פעולות האיבה החלו ב-12 באפריל 1861, כאשר תקפו כוחות הקונפדרציה את המצודה של צבא ארצות הברית בפורט סאמטר שבמדינת דרום קרוליינה. תגובתו של לינקולן הייתה גיוס של צבא מתנדבים מכל מדינה באיחוד לכיבוש מחדש של השטח הפדרלי. תגובה זו הביאה להכרזת פרישה של ארבע מדינות תומכות עבדות נוספות. שני הצדדים גייסו צבאות; האיחוד תפס את השליטה במדינות הגבול בתחילתה של המלחמה והטיל סגר ימי על מדינות הקונפדרציה, אשר מנע מהן ייצוא כותנה עליו התבססה כלכלתן, וחסם את מרבית הייבוא. 

המלחמה נסתיימה עם נצחונו הצבאי של הצפון, אך בתחומים רבים היא נמשכה. הצפון הצליח להשליט את פירושו הרחב לחוקה ואת אינטרסיו הכלכליים וגרם להרס הדרום והשפעתו. אך לאחר תקופת השיקום (Reconstruction; 1876-1865) חזרו דברים רבים בדרום, במובנים חברתיים וכלכליים, להיות כפי שהיו לפני המלחמה. השחורים לא היו עוד עבדים, אך בהעדר צבא צפוני היה מעמדם נחות. פוליטית, כלכלית ופסיכולוגית היה הדרום איזור נשלט ומפגר, וכך קיים את זהותו המיוחדת.

בתחילת המאה ה-20 החלו השחורים לעזוב בהמוניהם את הדרום ויצרו את הגיטאות הגדולים בערי הצפון, וכך נעשתה בעיית הגזע לבעיה כלל-אמריקנית. כניעתו של הגנרל רוברט אי לי (Lee) באפמאטוקס (Appamatox) מסמלת את קץ מלחמת האזרחים, אך עד היום חוגגים בדרום את ימי ההולדת של לי ושל נשיא הקונפדראציה הדרומית, ג'פרסון דייויס (Davis), מתוך אמונה ברורה, כדברי אנשי הדרום, "שיבוא היום והדרום יקום שוב".

*****

חלק מהסכמי הכניעה עם הדרום, איפשרו את השימוש בסממנים של הקונפדרציה, וכך עד היום, קיימים שימושים רבים להנצחה והמורשת של הדרום. ככה למשל הדגל של אלאבמה ו – פלורידה עושה שימושים בנרטיב של דגל הדיקסי. ערים, מחוזות ורחובות נקראים על שם מנהיגי הדרום ופסלים של מנהיגי הדרום פזורים ברחבי ארה"ב.

*****

כדי להבין את המשבר הנוכחי שפרץ, נחזור להחלטת מועצת העיר שארלוטוויל, ורג'ינה מיום  ה – 7.2.17  להסיר את פסל הגנרל רוברט לי מהפארק (ולהציבו למכירה פומבית)  ולשנות את שם הפארק ל-פארק החירות.

נקפוץ לימים אלה…

ההחלטה להסיר את פסלו של הגנרל רוברט לי, מפארק ציבורי בעיר, ושינוי שמו של המקום ל"פארק השחרור", החריפה את הוויכוח בארה"ב והפכה לסמל עבור הפעילים לתבוסתנות נוספת של הדרום אל מול הממשל האמריקני שהגיעו בהמוניהם "להגן בגופם" על ההחלטה להסרה של הפסל, כאשר באופן פרדוקסלי, כוונו מאמציהם וההפגנות כנגד ההחלטה להסרתו של פסל הגנרל המתון, שבהתחלה בכלל התנגד למלחמה ויצא נגד הסחר בעבדים.

ברובות הימים, הפך דווקא הגנרל לי לסמל של תנועות הימין הקיצוני, ה-אלט רייט והניאו-נאצים,  שהשתלטו על ההפגנות וצעקו סיסמאות כ"חיים לבנים חשובים" ו"לא תחליפו אותנו".

מצד אחד אם כן, היו גלוחי הראש, ה – KKK, ואנשי עליונות הלבנה חמושים בלפידים ובצינורות.

ממולם התייצבו אירגוני שמאל פרוגרסיבים,  שביקשו להבטיח את הוצאת החלטת המועצה לכורח מאירגונים דוגמת "חיים שחורים חשובים" ו- "אנטיפה",  שבאו חבושי קסדות ואלות בייסבול בידם (כי ברור שזה ציוד חובה להפגנה שלווה ודמוקרטית…).

קסדות ואלות מסומנות בצהוב של מפגיני השמאל

המפגש של שני הקצוות בעירה המנומנמנת,  הביא לבסוף למותה הטראגי של הת'ר הייר ( Heather Heyer) כתוצאה מנסיעה של רכב של מפגין ימין רדיקלי, שפצע עוד עשרות.

ההתנגשויות ברחבי העיר הביאו להתפרצות של שנאה משני צידי המפה בארה"ב והעלה את נושא שימור מורשת הדרומית לראש סדר החדשות בארה"ב , ואף דחק את משבר הטילים עם צפון קוריאה.

*****

בסקר שנערך ב – 14 ו-15 לאוגוסט, ע"י מכון PBS, לעניין הסרת המורשת של הדרום, ענה רוב מכריע של 62% שהוא נגד מחיקת/שכתוב מחדש של ההיסטוריה האמריקאית, לאור המציאות של התקינות הפוליטית הקיימת היום.

סקר הסרת פסלים

*****

אם ההסרה של הפסל הזאת נעשתה ברשות ולאחר הצבעה במועצה, את התמונות הללו, של אנרכיסטים המסירים את פסלו של לי, ללא היתר, מזכיר ימי אנרכיה, שבהם חבורות של אזרחים מסירים פסלים של סדאם חוסיין או צ'אוצ'סקו בתום עידן הדיקטטורה.

הפסל זכרון הזה, הוסר בעיר דורהם, צפון קרולינה ע"י המון מוסת, ללא היתר ו/או אישור.

*****

דרישות להסרת פסלים, סמלים, דגלים או שמות, חותכים לאחרונה את כל מדינות ארה"ב. דוגמאות (ספורות בלבד) ניתן למצוא באריזונה, טקסס, קליפורניה, קנטקי ועוד…

כעת יש גם מי שמבקש להסיר את פסלו של אבי האומה האמריקאית, ג'ורג' וושינגטון, בטוענה שגם הוא היה בעל אחוזת עבדים…

*****

כתבתי בעבר על הכוונה לערער את היציבות השלטונית בארה"ב באמצעות  המדריך האזרחי שנכתב כדי להפיל את טראמפ. הדרך לזה, עוברת דרך הבערת השטח בארה"ב ומכאן את בסיס הלגטימציה שלו כנשיא, כאשר הכל תחת סכומי עתק שמוזרמים לממן את הפעילות הזאת.

נראה כי התפרעויות כאן להשאר…

נהנתם? מוזמנים לעשות לדף לייק ולעקוב אחרי דף קצרצרים בפייסבוק

About קובי ברדה

יועץ תקשורת,ניהול משברים, קמפיינים פוליטיים ומיתוג מאז שנת 1999. בעל משרד בר-דעה אסטרטגיה שיווקית בע"מ ובין היתר כיהן בתפקידים של: דובר עיריית נתניה וס. דובר עיריית ת"א, דובר מנהלת הליגות בכדורגל, דובר לשר הרווחה ולחברי כנסת.